אבקת רוכל · חלק קפ״ב סימן ז׳

ואני אומר שאף התרה אינו צריך שכיון שזה פרנסתו מהחזנות סתם בפירושו ומעולם לא נשבע אלא ע"ד שיתנו לו פרס הא לאו הכי לא חלה עליו שבועה כלל והרי זה כאותה ששנינו בפרק הנודר מן הירק רבי יהודה אומר הכל לפי הנדר טען והזיע והיה ריחו קשה ואמר קונם צמר ופשתים עולים עלי כו' וכן ההיא דפ' קונם היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו כו' והיו מסרבין בו להחזיר את אשתו כו' והיה מסרב בחבירו שיאכל אצלו כו' ומה שטענו עוד שאם הקהל יאמר הרי אנו כאלו התקבלנו אין כאן בית מיחוש ואפילו בלא התרה רצו לפוטרו מתשובת הר"ן עכ"ל דברים פשוטים הם בעיני ואין אנו צריכים לזה ולא למודעי' ולא למעשה נסים שזה דבר שהדעת מחייבו שאע"פ שנדר זה ע"ד רבים כיון שלא נדר אלא להנאת הקהל ולבקשתם כיון שהם אומרים הרי אנו כאלו התקבלנו הרי כאילו לא נדר ואין לרבים עסק בנדר זה דנדר אין כאן רבים אין כאן נאם הצעיר יוסף קארו