אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן ח׳

ולכאורה נראה דס"ל לחכם לדמויי כל מילי דעלמא לדין השבויה כיון דלא נחת לפ' בין נ"ד לדין השבויה בשום צד אלא כך כתב דרך כלל וא"כ בנ"ד נמי כו' הא ודאי אשתמטתיה תרין דוכתי דאייתי עלייהו הא דרבי חנינא דאמר עדיה בצד אסתן ותאסר בפ"ק דקדושין ובפ' יש נוחלין בפ"ק דקידושין אייתינן לה גבי עובדא דההוא דאקדיש באבנא דכוחלא כו' דאמרינן התם דרב חסדא דימה דין אשת איש לדין שבויה דאמר רבי חנינא גבי בנתיה דמר שמואל עדיה בצד אסתן ותאסר לומר הכי היכי דשבויה לא משגחינן לעידיה בצד אסתן הכא נמי לענין אשת איש לא משגחינן לעידיה באידית. ואסיקנא התם דאביי ורבא לא ס"ל הכי דאין לדמות דין אשת איש לדין שבויה משום דאמרינן אם הקלו בשבויה נקל באשת איש ופי' זה כפי חלופי המפרשים בא יבא בסמוך בס"ד ואסיקנא נמי התם דאשתאר מההיא משפחה דההיא דאקדשו באבנא דכוחלא ואמרי דאיכא סהדי באידית דהוה בה שוה פרוטה ושריא רב חסדא בסורא ופרשי רבנן מינה משום דס"ל דאביי ורבא דמפלגי בין שבויה לאשת איש כלומ' דאע"ג דבשבויה לא חיישינן לעדיה בצד אסתן באשת איש חיישינן לעדיה באידית ומשמע ודאי דכאביי וכרבא נקטינן דבתראי נינהו ועוד דהא עבדי רבנן כוותייהו וכן פסק הרמ"ה שכתוב בטור אבן העזר סימן ל"א כת' הרמ"ה אי קדיש במידי דלא ידעינן אי הוי ש"פ או לאו כו' ואי אפשר להתברר ע"י עדים שהיה ש"פ בשעת הקידושין חיישי' להו ולא שרינן לה אפילו העדים רחוקים מכאן הרבה לא מבעייא אם היה ידוע שיש עדים שיודעים אלא אפי' יצא קול שיש עדים שיודעים שהיה ש"פ חיישינן להו עכ"ל ובפ' יש נוחלין מייתי לה גבי ההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ורב יוסף היה סבור לדמות ההיא עובדא לדין השבויה וא"ל אביי אם הקלנו בשבויה נקל בא"א ואסיקנא דא"ל רבא לרב נתן בר אמי חוש לה ופרשב"ם חוש לה כאביי ולא תנשא בלא חליצה והא ודאי כאביי ורבא קימ"ל דבתראי נינהו וכן דעת הרמב"ן שכתב בחידושיו וחיישינן לאביי וכ"פ הרמב"ם בפ"ג מה' יבום וכ"פ בטור אה"ע סי' קנ"ז וכן פסק רבינו ירוחם וכיון שכן שדין שבויה מוחלק מאשת איש מאי האי דכייל החכם ואמר שם כן בנ"ד נמי כו':