ועוד הבט וראה דבההיא גופא דמייתי החכם שנים אומרים נתקדשה כו' ודייק מהא דבבית אחד הוי ראיה דמשמע מדבריו דבנ"ד אילו לא היו עדים המעידים לא היה תנאי בבית אחד אע"פ שהיו בחצר אחד אין עדותן עדותן והא ליתא דהא דבחצר אחד לא הוי עדות הוא משום דהוי ענין קדושין וגירושין דעבדי אינשי דעבדי להו בצינעא אבל בנדון אחר דלא עבדי ליה אינשי בצינעא אלא בפרהסייא אפי' בחצר א' נמי הוי לא ראינו ראיה מעלייתא וה"נ בנדון שנשבע ע"ד אחרים בפרהסיא בתוך קהל עם ובמושב זקנים ומטיל תנאי בשבועתו ואומר דברי התנאי בצנעא להיות מוכן להקרא עבריין מפי השומעים השבועה ואינם שומעים התנאי בראותם אותו עושה שום דבר ממה שנשבע עליו אדרבא מכריז התנאי גלוי לכל העמים להוציא עצמו מידי לעז ומידי ספק בעשותו שום דבר מהדברים שנשבע עליהם וא"כ אי הוה תנאי בנ"ד לאו מילתא דעבדי ליה בצנע' הוא אלא בפרהסיא וא"כ אפי' לא היו העדים בבית אחד אלא בחצר אחד כל שיאמרו שנשבע ולא הזכיר תנאי נאמנים הם את הדברים האלה כתבתי במרוצה ותכיפת חמת המציק כו' המלאך המשחית בעם בדבר כו' ולולי זה אפשר היינו מרחיבים הדיבור לעורר עוד השגות אחרות על דברי החכם אך את זה ראינו מספיק כפי העת והזמן וגם במה שכתבנו לא ראינו להעתיק כל ראיות בקיאות ממקומות הגמרא הרומזים לענין הנ' כי אין כוונתינו להראות ניירות מלאים כמות רק דברים כלם איכות מעוררים לב החכם הנלבב לעיין ולהוסי' לקח דכתי' תן לחכם ויחכם עוד נאם הצעיר יוסף קארו
אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן ס״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
