אבקת רוכל · חלק קפ״ב סימן ב׳

ה שאלה ראובן היה ש"צ בקהל אחד ושמע שהיו רוצים לסלקו מש"צ לפי שלא הגון במעשיו וסנו שומעניה וקדם הוא ויצא וקהל אחר כשומעם אמרו לו אם ירצה להיות ש"צ להם ואמר שאינו רוצה להיות עוד ש"צ אלא להסתחר או לאומנות אחרת אמרו לו א"כ תשבע שלא תהיה ש"צ בשום קהל בעיר הזאת ואם תהיה שתהיה בקהל שלנו ונתרצה להשבע והשביעוהו החכם וארבעה אנשי מעמד הקהל השני ההוא ע"ד רבים מפורשים פ' ופ' ופ' וקצת מאנשי הקהל הראשון היו רוצים להחזירו ובקשו מהקהל השני שיתירו לו הנאתם כו' ויעשו לו התרה משבועת ע"ד רבים מפורשים באומרם שהוא דבר מצוה שאין לו פרנסה כו' ובקשו מחכמי העיר שימצאו בהתרה ההיא ולא רצו כי בלבם היה פסול לש"צ בלא השבועה כי היה ממש נתנו עלי בקולם כו' ונעשו ב"ד של שלשה משכילים והשנים מהם אינם יודעים בטיב דיני שבועות כלל והתירו לו ואח"כ נתייעצו חכמי העיר ואמרו שאין בהתרה ההיא ממש אף אם היתה בב"ד חשוב כ"ש שהיתה בב"ד חצוף ומצאו חכמי העיר תשובת שאלה לחכמי קושטאנטינה הקדושים אשר בארץ החיים המה שאין בהתרה במי שנשבע לחבירו להנאתו ממש אפי' בדיעבד וה"ה במי שנשבע ע"ד רבים מפורשים שלא במקום מצוה שאין בהתרה ממש אפי' בדיעבד ובכן נחו שקטו הקהל הראשון ולא החזירוהו ואחר קצת ימים מועטים לקחוהו הקהל השני אשר השביעוהו ואחר קצת חדשים אמרו לו שאינם יכולים לתת לו הפרס כי מעטים הם כו' שילך לו ושהם מתירים השבועה שנשבע לדעתם שלא יהיה עוד ש"צ בעיר הזאת ואם יהיה שיהיה עמהם ואמר מהשבועה שנשבע ע"ד רבים מפורשים יעשו לו התרה ובין כך וב"כ קמו קהל שלישי ואמרו אם הוא מותר אנחנו רוצים שיהיה ש"צ בקהלינו ועמד חכם קהל השני עם חכם אחר ויהודי אחר והתירו לו השבועה שנשבע על דעת רבים מפורשים באומרם שהוא דבר מצוה שאין לו במה להתפרנס אע"פ שהוא בחור עדיין שאינו יודע מלאכה כו' וקצת מחכמי העיר ר"ל שהתרה זו התרה שלא עלה ע"ד שיהיה להם לקהל השני ש"צ וישאל צדקה מאחרים ושהרבים יסכימו בזה ועוד שאם הקהל השני יאמרו הרי אנו כאילו התקבלנו שאין בזה שום מיחוש עוד והרי הוא מותר ואפי' בלא התרה רצו לפוטרו מתשובת רבינו נסים ז"ל על הכל ילמדנו רבינו: