אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן נ״ו

ועוד נפלינו על החכם דנחית לסתור הוכחה שרצו להוכיח מבעיא זו ואהדר לסותרה בטענה שכתב דאיכא עליו כמה פירכי כדכתיבנא ועוד דנושא ונותן עליה כאילו היא הוכחה שיש לה פנים ושבק מלתמה ולומר מי הוא אשר ראה מאורות מימיו יעלה על דעתו לדמויי נ"ד להך בעייא והא לא דמי ואפי' כי אוכלא לדנא משום דבההיא בעייא מפיה אנו חיים לאסור ולהתיר ומכח הפה שאסר נחתינן לה ולהכי אמרינן דכל שנתנה אמתלאה לדבריה נאמנת אמנם בנ"ד דלאו מפיה אנו חיים לענין האיסור אלא מקלא דלא פסיק זה שבעה או שמנה חדשים כמו שהזכרנו לעיל ומפי עדים שהעידו כן בב"ד וגם החכם בדיבור זה על הקדמה שהעידו עדים שנשבע בלא תנאי ובקושטא דמילתא קא מיירי וכמ"ש אבל מההיא דפ"ב דכתובות דבעא מיניה שמואל כו' אין להוכיח ובנ"ד נמי אם העידו עליו עדים שהיה בלא תנאי דאינו נאמן כו' וכיון דלא מפיה אנו חיים פשיטא דאפילו יתן כמה אמתלאות אינו נאמן להכחיש לעדים וא"כ מה ענין איסור הנודע לנו מפי בעל דין לענין איסור המפורסם מפי עדים ברורים דהא אפי' בהוחזקה נידה בשכנותיה דאמרינן בהמדיר ובסוף קידושין דבעלה לוקה עליה משום נידה כתב הר"ן בפ"ב דכתובות בשם רשב"א דאפי' נתנה אמתלאה לומר לא לבשתי בגדי נידות אלא מפני כך אינה נאמנת וכ"ש אם העידו עדים דקים להו ודאי דטמאה היא והיא אומרת טהורה אני דאע"פ שנתנה אמתלאה לדבריה דלא מהנייא אע"ג דהוי דברים שבינה לבין קונה ואם כן מי זה עלה על לבו לאתויי מההיא בעייא דליכא עדים לאיסורא לנ"ד דאיכא עדים לאסורא ומי זה בא להזכיר אמתלאה במקום דאיכא עדים בנ"ד: