אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן מ״ד

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

דרברים אלו תמיהי טובא חדא דסתם וכתב דטעמייהו דרבנן הוי משום מיגו וכדקתני התם ומשמע מלישניה דהאי מיגו הוי כשאר מיגו שבתלמוד מדסתם ולא פירש כלל ולפ"ז אמאי פסק ואמר אבל היכא דאיכא מיגו דהא הכא שפיר איכא מיגו דאי בעי אמר פטרתוני והוה מהימן כמ"ש הרא"ש בתשובה השתא דקאמר תנאי מהימן וכן טען הר' אהרן מלא פום וא"כ לרבנן מהימן כההיא דכריתות כ"ש דקושטא דמילתא דהא מיגו דבכריתות אינו כשאר מיגו שבתלמוד דלא הוי אלא תרוצי מילתא ופירוש דבריו הראשונים ולא נזכר שם מיגו אלא על דרך שלוח והעברה כדמוכח התם בגמ' וכן פירש"י התם בכריתות וכ"כ התוס' בריש מציעא ובריש האשה רבה וא"כ בנ"ד אי הוה אפשר להר' י"ט למימר מילתא לתרוצי דבוריה קמא שלא יכחיש לעדים הוה מהימן לרבנן כדמהימן ההוא דאכל חלב משום אם ירצה כו' כדמתרץ דיבוריה וכן הו"ל להחכם לכתוב ואפי' חכמים לא פטרי ליה אלא משום דמצי לתרוצי דבורי' ולפר' דבריו שלא יכחיש לעדים וכדקתני התם מה אם ירצה לומר מזיד הייתי יפטר וכדפירשו בגמ' וכל היכא דאינו מתרץ דבריו בענין שלא יכחיש את העדים אפי' רבנן מודו דחייב אפי' בדברים דהוו בינו למקום והיו דבריו באים על נכון לא כמו שסתם וכתב ואם היה כותב כן לא הוה מיקריא מאריך דבמקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר וכ"ש שיותר טוב הוה ליה לקצר מלעתק בדבור אחד דחלק ראשון לשון הגמ' ולשון תשובת הרא"ש מלה במלה מלקצר בדברים אלו וכיוצא בהם. ועוד יש לתמוה דהך פיסקא לא סיפיה רישיה ולא רישיה סיפיה דרישא מדמה נ"ד לדין תרי ותרי ונתבע אומר ברי לי וכדמשמע בהדיא כההיא דמדמי ליה לדין שכים אומרים מת ושנים אומרי' לא מת הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ובדבור הזה מדמי ליה לתרי דמחייבי לחודייהו וליכא אפילו חד דיעיד שלא אכל ועל דא ודאי פליאה דעת החכם ולא ידענא מאי סליק אדעתיה אי סבר דבנ"ד אסהידו תרי דנשבע בלא תנאי ואתו תרי אחריני ואסהידו דנשבע על אותו תנאי היכי מדמה נ"ד למתני' דכריתות וע"כ לא אמרינ' התם דלא מהימן אלא לפי שלא היו עדים מסייעים אותו כלל ואיכא עדים דמסהדי דחטא אבל אם אילו היו שנים עדים מעידים שאכל חלב ושנים מעידים שלא אכל והוא אומר לא אכלתי פשיטא דלרבנן כמי פטור וא"כ כשכתב החכם אמנם אם יעידו עליו עדים נאמנים שהיה הדבר בלא תנאי כו' לא הו"ל למישתק והו"ל לאתנויי ולמימר ולא הוו שם עדים המכחישים אותם ואומרים על תנאי זה נשבע ואי ס"ל להחכם דבנ"ד לא הוו אלא תרי דמסהדי בלא תנאי נשבע וכמסהדי על תנאי נשבע לא נשמעו ולא נראו בעולם ובקושט' דמילת' ומש"ה מייתי ההי' דפ"ג דכריתות מאי שייכא דההיא דפ"ב דכתובות בשנים אומרי' מת וב' אומרי' לא מת הכא:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.