כתב החכם בדבור ראשון מחלק זה אמנם אם יעידו עליו עדים נאמנים שהיה הדבר בלא תנאי אע"ג דקאמר ברי לי שהתניתי יש כח בידם למונעו אפי' בדברים שבינו למקום ולא מהימן לומר ברי לי דהא תנן בפ"ג דכריתות אמרו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרים ואפי' חכמים לא פטרי ליה אלא משום דאיכא מיגו וכדקתני התם מה אם ירצה לומר מזיד הייתי יפטר אבל היכא דליכא מיגו אפי' רבנן מודו דחייב אפי' בדברים שבינו למקום עכ"ל כוונת החכם בדבור זה גלויה ומפורסמה דכל דאיכ' סהדי דמסהדי שעבר לא מהימן בעל דין לומר לא עברתי אפי' בדברים שבינו למקום:
אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן מ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.