אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן י״ח

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועוד שאפי' שמן הדין הגמור לא היו יכולים לגזור עליו מה שגזרו כיון שהיו ב"ד העיר היה ספק בידם לגזור מה שגזרו מכח ארבעה טעמים הכי דיינינא לך וכל אלמי דחברך כדאיתא בפרק ב' דכתובות ובפרק המפקיד גבי מרי בר איסק ובנ"ד נתנהגו באלמות ולא היו חוזרים לעמוד בדין לולי שגזרו הב"ד על הר' יום טוב לבל יעשה מעשה עד יתן עדיו ויצדק ואם מטעם שהיה נראה לדיינים שהיה דין מרומה וצריך דרישה וחקירה כדאיתא בפ"א דיני ממונות ומאי דקשה ע"ז מפרק שבוע' העדות כבר מיושב בפסק הארוך בע"ה דלכל התירוצים בנ"ד הוה לן לחוקרו ולדרשו וכל מה שגזרו על זה היה הר' יום טוב מחוייב לקיימו מטעם הנ"ל ונתבאר בתשובת מהרי"ק בשרש י"ד שביד ב"ד לעשות דבר יראה נגד היושר אם יראה לו שהבעל דין דוחה או מרמה רק שיעשה לש"ש עכ"ל ואנו אם לש"ש עשינו בוחן לבות הוא ידע ונאמן עלינו הדיין ואם מטעם תיקון הקהלות שאם לא היה חוזר הר' יום טוב לעמוד בדין היו רשאים כת שכנגדו לחדש להם בה"כ אחר והיו נמשכים מזה כמה חורבות וכל כי האי גוונא רשאים ב"ד לעשות תיקון וגזרתם קיימת כי ידי רבים על העליונה כדתנן בפ' לא יחפור והאריך מהרי"ק בדבר בשרש ב' ואם מטעם מגדר מילתא שלא יזלזלו בני אדם בנדרים ובשבועות וב"ד רשאים לעשות סייג לתורה כדאיתא בהאשה רבה ובפ' נגמר הדין:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.