ועוד דאפי' בשבוייה חיישינן לכ"ע בגוונא דנ"ד מכמה טעמים חדא דהא כתבו התוספו' ביש נוחלין אהא דאתמר התם הא אמרינן דאיכא עדים וז"ל הכי גרסינן הא אמרינן דאיכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אח והכי פירושה הא יצא קול הכא שאומרים דאיכ' עדים במדינת הים ולא גרסינן והא איכא סהדי דהא ודאי דאיכא עדים במדינת הים א"כ מאי קאמר השתא ליתנהו קמן דאי בעי למימר שיש לנו לחוש שמא יש עדים כו' הנה כוונו הם ז"ל לקיים גירסת הא אמרינן דאיכא סהדי יען כי פירושם שמפרשים הא יצא הקול מתבאר יפה על גירסא זו אך גירסא הא איכא עדים אע"פ שאפשר להולמה ולפרש בה פירוש זה בעצמו הנה בטבע הלשון יש לפרש א' משני פירושים וכל אחד מהם יותר נסבל בלשון מהפירושים שמפרשים התוס' והשני פירושים הם אם לומר הא' ידוע לנו ודאי דאיכא סהדי במדינת הים שיודעים דאית להאי גברא אח ולאחר ימים יבואו ויעידו ואם נפרש הא איכא למיחש שמא יש עדים במדינת הים דאית להאי גברא אח דאף אם לא נשמע בעיר כלל ואין מי שיאמר כן והם סוברים ששני הפירושים ראויים אם הפירוש הראשון דאי ודאי ידעינן דאיכא עדים מאי משני השתא מיהא ליתינהו קמן הא כיון דאנן ידעינן בהו כדקיימי קמן דמי ועל זה ודאי יש להחמיר יותר ואם הפירוש השני משום דאם אין לדבר סוף דלעולם איכא למיחש והא נמי ליכא לפרש והא איכא סהדי דידעי דבההוא שעתא הוה ביה שוה פרוטה דפשיטא דעל זה ראוי להחמיר אלא נ' לר"י לפרש והא איכ' סהדי כלומר יצא הקול שיש עדים באידית או במדינת הים עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.