אבקת רוכל · חלק ק״פ סימן ג׳

אמנם אם יעידו עליו עדים נאמנים שהיה הדבר בלא תנאי אע"ג דקאמר ברי לי שהתניתי יש כח בידם למונעו אפי' בדברים שבינו למקום ואינו מהימן לומר ברי לי והא דתנן בפ"ג דכריתות אמרו לו שנים אכלת חלב והוא אמר לא אכלתי רבי מאיר מחייב וחכמי' פוטרים ואפילו חכמים לא פטרי ליה אלא משום דאיכא מיגו וכדקתני התם מה אם ירצה לומר מזיד הייתי יפטר אבל היכא דליכא מיגו אפי' רבנן מודו דחייב אפילו בדברים דהוו בינו למקום ומדברי הרא"ש שרצה להוכיח דבדברים שבינו לבין קונו נאמן בכל אופן שכתב בשאלותיו כללי' סי' ב' וז"ל ראובן נשבע לאשתו שלא יצא מתנה בלי רשותה כו' עד שאין שבועה חלה על שבועה עכ"ל שנראה מכאן דדברים שבינו לקונו נאמן אבל היכא דידוע שנשבע בכל אופן בלתי שום תנאי אין להוכיח דשאני התם שאינו סותר לדברי העדים כלל שאינו מכחישם לומר שלא נשבע אז שהיה הדבר בתנאי שלא כדברי העדים אלא אומר שהתיר אח"כ דבההוא דבורא לא מכחיש לעדים כלל ומש"ה נאמן בדברים שבינו ליוצרו אבל הכא בנ"ד שמכחיש דברי העדים שהעדים אומרים שהיה הדבר בלא תנאי והוא מכחישם שהיה בתנאי אינו נאמן אפי' בדברים שבינו לבין יוצרו אבל מההי' דפ"ב דכתובות דבעא מיניה שמואל מרב אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו א"ל אף בזו אם נתנה אמתלאה לדבריה נאמנת דנראה בהדיא דדוקא דנתנה אמתלאה לדבריה נאמנת אבל היכא דלא נתנה אמתלאה לדבריה אינה נאמנת לומר משטה הייתי בך בתחילה אע"ג דהוו דברים שבינה ליוצרה אין להוכיח דבנ"ד נמי אם העידו עליו עדים שהיה בלא תנאי נאמן לומ' תנאי היה אע"ג דהם דברים שבינו ליוצרו דאיכ' למימר שאני התם דאע"ג דאתתא קים לן ונאמנת דקאמר דמשמע דוקא כשנתנה אמתלאה אבל כשלא נתנה אמתלאה לא לגבי בעל קאמר לה אבל לעולם לגבי דידה נאמנת בין נתנה אמתלאה בין לא נתנה אמתלאה כיון דקים לן דטהורה היא אבל משום דבעל לא קים ליה משו"ה אינה נאמנת אם לא נתנה אמתלא' דתרויהו בעינן שיהא ברי א' להם ואז יהיו מותרי' אבל בחד מיניהו לא סגי כדמשמע מההי' דפריך בתלמודא על ההיא דכגון שנשאת לא' מעידיה היא גופה באשם תלוי אבל אין להוכיח שיהא הוא נאמן לומר שהיה הדבר בתנאי אפי' כשהעדים מכחישים אותו מכיון שהעדים אין מכחישים אותו הדבר שהיה אלא הדבר שלא היה ואין אומרים למי שלא ראה את החדש שיבא ויעיד משום דההי' דאין אומרים למי שלא ראה שיבא ויעיד מיירי היכ' שא"י לעמו' על בוריו של דבר אבל היכ' שיכול לעמו' על בוריו של דבר אפי' בדבר שלא היה הוי ראיה מעלייתא כדמשמע בפ"ב דכתובות דתני' התם שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרי' לא נתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא שנים אומרי' נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא ומקשה התם תלמודא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ומשני רב אסי איפוך שנים אומרים ראינוה שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא פשיטא לא ראינוה אינה ראיה לא צריכא דדיירי בחצר אחד מהו דתימא אם איתא דנתקדשה קלא אית לה למילתא קמ"ל דעבדי אינשי דמקדשי בצינעא סיפא שנים אומרים ראינוה שנתגרשה ושנים אומרים לא ראינוה שנתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא מאי קמ"ל אע"ג דדיירי בחצר אחד היינו הך מהו דתימ' גבי קידושין הוא דעבדי אינשי דמקדשי בצנעא אבל גבי גירושין אם איתא דאי גרשה קלא אית לה למילתא קמ"ל דעבדי אינשי דמקדשי ומגרשי בצינעא: