אבקת רוכל · חלק ק״פ סימן ב׳

ולכאורה נראה דדוקא היכא שהיה מלמד ומורה כבר אין למונעו מכאן ולהבא כל זמן שאומר בריא לי משום זילותא אבל אם לא היה מלמד ומורה כלל ורוצה ללמד כיון דליכ' זילות' יש כח לב"ד למונעו אע"פ שאו' ברי לי כיון שהדבר תלוי בספק וכדמשמע מרישא דברייתא דקתני הרי זה לא תנשא דמיירי אפי' לא' מעידיה דהא סיפא דקתני ואם נשאת לא תצא בא' מעדיה קא מיירי כדמוקי לה בתלמודא ומדסיפא בא' מעדיה רישא נמי בא' מעדיה מיירי ואפי' לכתחלה לא תנשא ולאו דוקא היכא דאיכא תרי סהדי ומכחשי לסהדי קמאי דודאי צריך למונעו כיון שנשאר הדבר בספק שקול אע"ג דאשה דייקא ומנסבא אלא אפי' היכא דאיכא חד סהדא דמכחיש לתרי סהדי דקאמרי מת אע"ג דחד סהדא לאו בר אכחושי הוא לתרי וה"ל ספק רחוק אפי"ה יש כח לב"ד להפרישו אפי' אומ' ברי לי כיון דליכא זלותא כדמשמע מההיא דרבי יוחנן דפרק האשה שנתארמלה דאמרינן התם אמר ר"י שנים אומרי' מת ושנים אומרים לא מת הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרי' לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא ומקשה התם תלמודא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ומשני אמר אביי תרגמא בעד א' עד א' אומ' מת הימנוהו רבנן כבי תרי וכדעולא דאמר עולא כל מקום שהאמינה תורה עד א' הרי כאן שנים והאי דקאמר לא מת הו"ל חד ואין דבריו של אחד במקום שנים ותו מקשה אי הכי אפילו לכתחלה נמי ומשני משום דרב אסי דאמר רב אסי הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך אלמא לכתחילה בכל אופן יש לנו למונעו כיון דליכא זלותא ואע"ג דברי ליה דהא סתמא קאמר לא תנשא דמשמע אפי' לא' מעדיה מיהו כד דיקת שפיר מצי' לומר דלא דמי להאי נדון דשאני התם דאיכ' חד סהדא דקא מסהיד עליה דלא מית ויש לחוש לדבריו אע"ג דסהדא קמא במקום תרי קאי ולא מצי לאכחושיה ליה מ"מ לכתחילה יש לחוש לדבריו אבל בנ"ד דלא אסהידו כלל דנשבע בלא תנאי דהא העד דאסהיד שהיה בלא תנאי הוכחש או לא הטה אזנו לשמוע מחמת הצעקו' והמריבות והרי אין כאן עדות כלל אע"פ שיצא קול שיש עדים שהיה בלא תנאי פשיט' דלא שייך הכא דרב אסי דא"ר אסי הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך דאי ס"ד אפילו היכא דלא אסהיד עליה כלל היכא דיצא כבר הקול שיש עדים לכתחילה מנעינן ליה משום הרחק ממך לישמועינן רבי יוחנן היכא דלא אסהיד עליה כלל אלא קשה דאי אפשר לומר כן דאי קאמר יצא קול דאיכא עדים דידעי אם הוא חי ומאי יצא הקול דקאמר שיצא קול שיש עדים שהוא חי ולא תנשא לכתחילה משום הרחק כו' היכא דאסהיד עליה סהדא דעדיף מכל שאין בו עיקר כי הכא אלא ודאי משמע מהכא דהיכא דלא אסהיד עליה כלל אין כח לב"ד להפרישו ולא שייך הכא הרחק אלא שיש לדחות לזה ולומר דדילמא דה"ה נמי היכא דלא אסהיד עליה חד סהדא אלא שיצא קול בלבד שיש עדים שייך למימר הסר ממך עקשות פה והא דנקט רבי יוחנן בלישניה עד א' אומר לא מת לא תנשא לאו למימרא היכא דלא אסהידו עליה כלל אע"פ דאיכא קלא דיש עדים לא משגחינן בההוא קלא ותנשא לכתחלה אי משום הא לא אירייא דעיקר רבותא הוי דלכתחילה לא תנשא משום דרב אסי כמ"ש התוס' בהאשה שלום אלא משו' סיפא נקטיה לאשמועינן רבותא דאע"ג דאיכא חד סהדא דקא מכחיש ליה לסהדא קמא אפי"ה לא תצא משום דסהדא קמא דקא מסהיד דמית המנוהו כתרי לגבי אתתא משום חומר שהחמרת עליה בסופא כו' ואין דבריו של א' במקום שנים וא"כ בנ"ד נמי שיצא הקול שיש עדים אע"ג דלא אסהידו עליה כלל ראוי למונעו משום הרחק ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך מיהו מעובדא דברתיה דשמואל דאישתביין דפ"ב דכתובו' משמע בההיא דכל כמה דלא אסהידו עליה אע"ג דיצא הקול דאיכא עדים לא משגחינן בההוא קלא כלל ותנשא לכתחלה ואמרינן התם ברתיה דמר שמואל אשתביין כו' עד עדיה בצד אסתן ותאסר אלמא אע"ג דיצא הקול דאיכא עדים במדינת הים כל כמה דלא אתו לאסהודי לא משגחינן בהו וליכא למימר דהתם מיירי בשלא יצא הקול דליכא עדים כלל והא דקאמר הכא איכא עדים במדינת הים ה"ק והא שמא איכא עדים במ"ה ומש"ה קאמר השתא מיהא ליתנהו קמן עדיה בצד אסתן ותאסר וכל היכא שיצא הקול שיש עדים לכתחלה לא תנשא וא"כ בנ"ד נמי שיצא קול שיש עדים שנשבע בלא תנאי לכתחילה אין ללמוד אם לא התחיל ללמוד דא"כ מקשי ליה אמתני' דתנן בפ"ב דכתובות אמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואמאי ניחוש דילמא איכא עדים אלא ודאי הכי פירושא והא יצא הקול דאיכא עדים במ"ה כדכתבו התוס' אלמא אע"ג דיצא הקול דאיכא עדים במדינת הים שראוה שנשבית כדפירש רש"י או שראוה שנטמאת כדפי' הרשב"א שמביאים התוס' כל כמה דלא אסהידו עליה דנשבע בלא תנאי אין לגזור עליו למונעו מללמוד וא"כ לית דין ולית דיין דראוי לנידוי שגזרו עליו כיון דלא מינו אותם אלא עפ"י התורה: