אבקת רוכל · חלק י״ח סימן ה׳

וזה החלי כבר הקדמתי קונדרים הראיות התשו' קדמוניות שיש לפסוק כבתראי לעולם זולת מקומו' ידועים ועל כלם כהרא"ש שכן כתבו חכמי אשכנז כהרא"ש נהגינן ברוב דוכתי שהוא בתרא ונימוקו עמו וגדולה מזו כתב כמוהר"ר לוי ן' חביב זלה"ה כדאיתא בבית יוסף דף קמ"ו סי' רט"ו שבספרד קבלו להרא"ש לרבן ובמקום שיש חכם שהוא רבן חייבים לנהוג כמותו ואפי' במקום רבים וראיתי תשובת הרשב"א סי' קנ"ג ע"ש ואפי' אם שלש אלה לא היו בו רבן ובתראה ונימוקו עמו מי חכם שבעבור כבוד עצמו ימעט כבוד הרא"ש ובנו ובל יאמר הואיל דנפק מפומא דגברא רבה אעשה לפנים משורת הדין וזה נהנה וזה לא חסר ומי יודע אולי טעיתי איניני גדול מרב הונא דהכניף עשרה כו' כבוד חכמים חקור דבר ואם תאמר אדרבא קלון חכמים ינחלו דהא משמתינן ליה אם ושלום לא תהא כזאת בישראל דוקא המתלונן בלגלוג כדכתב בהדייא נמקי יוסף פרק הרבית אבל האומר בענוה שמא טעיתם שאינו מלגלג ולא חושדו לרשע למטה משפט כמו שדקדק הרמב"ם בלשונו הצח אם ושלום דמשמתינן ליה כדלקמן תדע שלא נמנה בכלל כ"ד דברים שמנדין להאומר הודיעוני מאיזה טעם דנתוני אבל המלגלג הוא בכלל הכ"ד דברים וז"ל הרמב"ם פ"ו מהלכות סנהדרין שנים שנתעצמו בדין אחד אומר נדון כאן ואחד אומ' נעלה לב"ד הגדול שמא יטעו אלו הדיינים והשתא קשיא טובא על לשונו בשלמא דנקט שנתעצמו ניחא שהוא לשון הגמרא ורב רבו הרי"ף ואין שייך לומר כופין רק על לשון התורף שנתעצמו אבל לב"ד הגדול למה שינה שאין בכל הסוגי' בגמ' ובהרי"ף נזכר ב"ד הגדול רק בסוף הרי"ף: