ועוד אני אומר דאפילו אי לא דיינינן להא מילתא כקרקע אלא כמטלטלי' לא הוה מהנייא ליה תפיסה משום דהויא תפיסה אחר שנולד הספק ותפיסה כי האי גוונא לא מהנייא כמ"ש התוספות בריש מציעה גבי תקפא כהן אין מוציאין מידו ואע"ג דאמרינן דבמילתא דעבידא לאיגלויי לא מפקינן כבר כתבתי דה"מ פירות שאכלו משום אטרוחי ב"ד תרי זימני לא מטריחינן אבל ודאי דלא שבקינן ליה לתפוס יותר והכא נמי אע"פ שלמד שבת אחד לא מהנייא ליה ההוא תפיסה לזכות ללמוד בשבתות אחרות ועוד אני אומר דאע"פ שלא קבל עליו שבועה וחרם שלא ללמוד בב"הכ ושלא יטול שררת חכם לא היה יכול לעשות דברים הללו אם מדעת גדולי הקהל שהם בעלי הבית הכנסת ותפיסה דידיה שלמד בב"הכ שבת אחד לא מהנייא ליה מטעמים שכתבתי כ"ש בנ"ד שקבל עליו שבוע' וחרם שלא ללמוד בב"הכ ושלא ליטול שום שררת חכם דבשביל שלמד שבת אחד בב"הכ על כרחן של חשובי הקהל לא מיקרי מוחזק:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.