ועל זה השבתי דהא אמר רב נחמן בסוף פרק השואל קרקע בחזקת בעליה עומדת ופרש"י ואפילו בא בסוף החדש כולו למשכיר שהספק לא עכשיו נולד אלא. מתחלת החדש נולד והעמד קרקע על חזקתו ונמצא שדר בשל חבירו וצריך להעלות לו שכר עכ"ל וכרב נחמן קי"ל בדיניה ובהדייא אמרינן בהמקבל דקי"ל כרב נחמן בהא דאמר קרקע בחזקת בעליה עומדת והכא נמי הבית כנסת בחזקת גדול הקהל עומדת ולא מקרי מוחזק בעבור שלמד כבר בב"הכ ואם תאמר הא אמרינן בהמקבל גבי ההוא שטר דהוה כתוב ביה שנין סתמא כו' ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא אמרינן בה קרקע בחזקת בעליה עומדת והכא נמי מילתא דעבידא לגלויי היא שיבואו עדים ויעידו או כדברי זה או כדברי זה נראה לי דהא מילת' דפשיטא היא דלא אמרינן דבמילתא דעבידא לאיגלויי לא אמרינן קרקע בחזקת בעליה עומדת אלא לענין פירות שאכל וכדיהיב טעמה בגמרא משום דאטרוחי ב"ד תרי זימני לא מטריחנן אבל להחזיקם בקרקע לאכול פירותיו מכאן ואילך פשיטא דלא מהימן:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.