ועוד דהר' יום עוב בא להוציא מראשי הקהל ולהחזיק בב"הכ ללמוד בו ומיגו לא נאמר אלא להעמיד דבר בחזקתו אבל לא להוציא וכן כתב הר"ן בפרק חזקת הבתים בשם רא"ם ובעל נמקי יוסף בפרק חזקת הבתים בשם ר"י הלוי דלאפוקי ממונא לא אמרינן מיגו וכן כתבו התוס' בשם ריב"א גבי מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש לאחד מהתירוצין שכתבו אי נמי חשיב מיגו להוציא ואף ע"פ שכתבו דאין נראה לר"י מדלא פירש טעמא הכי בהדייא מ"מ משמע דר"י לאו למעשה אמרה דמכח דקדוק זה לא נאמר מיגו לאפוקי כיון דלא אשכחן בכולי תלמוד דנימא מיגו לאפוקי שאילו היה נמצא בשום מקום מיגו לאפוקי לא הוה ליה לר"י לומר דאין נראה לי משום דלא פירש הכי בהדייא אלא כך הול"ל והוקשה לר"י דהא אשכחן במקום פ' דאמרינן מיגו לאפוקי אלא ודאי דלא אשכח ר"י בשום דוכתא מיגו לאפוקי ואע"פ שהרמב"ן דחה סברת ר"י הלוי והביא דאשכחן מיגו לאפוקי מ"מ להר"י הלוי ובעל התוס' ס"ל דלא אמרינן לישב דעתם בהנהו דוכתי כאן אכלוהו העכברים בכתיבות הרב זלה"ה ג' שיטות עוד טען דכיון דהר' יום טוב למד כבר שבת א' בבית הכנסת היה ליה מוחזק וכיון שכן הוו אינהו באים להוציא מידו והוי נאמן בטענתו להעמיד הב"הכ על חזקתו:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.