אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן נ״ג

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועוד מטעם אחר היה כח ביד ב"ד לגזור עליו מה שגזרו ואפילו אם היו שומעים דברי העדים שהיה מביא ה"ר יום טוב לזכותו והיה נראה שהדין עם ה"ר יום טוב היה יכולת בידם לגזו' עליו שלא יתמנה ושלא יטול שום שרר' חכם עד מלאת לו השנה אשר נשבע עליו אם היו רואי' שהיה נמשך מהיתר זה חלול ה' בזלזול שבועות וחרמות כי יש רשות לב"ד לגזור איסור בדבר אחד ואפילו להכות ולהעניש משום מגרר מילתא וכדתנייא בהאשה רבה ובפ' נגמר הדין רבי אליעזר בן יעקב אומר שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשו' סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על הסוס בשבת כו' שוב מעשה באחד שהטיח את אשתו כו' לא שהיה ראוי לכך אלא שהשעה צריכ' לכך וגרסינן בהגוזל קמא ההוא גנבא דגזל תורא דחבריה כו' אתא לקמיה דרב נחמן כו' א"ל האי איניש גזלנא הוא ובעינן דנקניסיה וכתב הרי"ף מהא שמעינן דקנסינן כהאי גוונא ואפי' בחוצה לארץ דהא רב נחמן בבבל היה וקא קנסי ועוד דגרסינן בפ' נגמר הדין תנייא אמר רבי אליעזר בן יעקב שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה כו' וכתב הרא"ש שם ודוקא גדול כרב נחמן דחתניה דבי נשיאה וממונה לדיין עפ"י הנשיא או טובי העיר שהמנו' רבי' עליה' אבל דייני דעלמא לא וכיון שהב"ד וה"ר י"ט עמד בפניהם לדין היו חכמים ופרנסים ומנהיגים שהמנו' הקהלות עליהם הרי הם כב"ד הגדול וכדתנן בסוף פ' אם אינן מכירין ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים ללמדך שכל ג' וג' שיעמדו ב"ד על ישראל הרי הם כב"ד של משה וא"כ בידם לגזור עליו שלא יטול שום שררת חכם משום מיגדר מילתא וגזרת' היא קיימ' כגזרת ב"ד הגדול ואין לקנטרו לומר שכיון שה"ר י"ט היה מקהל אחר זולת קהלות החכמי' אשר הוא עומד לפניה' אין להם יכולת לגזור עליו משום מיגדר מילתא דכיון שכבר עמד לפניהם לדין כל אשר נגזרו עליו בין מן הדין בין משום מיגרר מלתא הוה ליה לקבל עליו ולא עוד אלא אפילו שלא היה עומד לפניהם לדין והיה נראה בעיניהם לתקן כך משו' מיגדר מילתא כל העובר על דבריהם כעובר על תקנת ב"ד הגדול הוא ובר נידוי הוא וכדתנן בפ"ה דעדויות ואת מי נידו את אלעזר בן הגר שפקפק בנ"י וכ"ש היכא שהיה רשוי ביד ב"ד לגזור עליו שלא יטול שום שררת חכם עד יעמוד בדין כדי שלא יזלזלו בני אדם בשבועות וחרמות והיה מחויי' לקיים גזרתם ואפי' לא היה טעם אחר בדבר וכל שכן בנ"ד שכתבתי והוכחתי שיש כמה טעמים חזקים ובריאים לגזור עליו כן בדין גמור וחתוך וכ"ש שגזרו עליו כן בגזרת חרם שהיה ליה לה"ר יום טוב לקיים גזרתם נאם הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זלה"ה
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.