ומכאן יש להוכיח דאפילו לא היה סכנה כלל מ"מ כיון שהאחרים שסכנה בעבורם שהם רבים צריכים לסלק ההיזק ויחזרו לתבוע הזיק' אח"כ עכ"ל הרי כאן דאע"ג שההיזק נמשך מכח רבים בתר נזקים שהן רבים קאזלינן ורודפים את המזיקים אע"פי שהם בני עיירות אחרות להרחי' הנזק מן המזיקים ואפילו שאילו היו עומדי' במקומ' המזיקי' לא היה מגיע להם היזק וכ"ש בנ"ד שאילו היה מתמנה ה"ר יום טוב לחכם או לא היה הפסק בידו היה סיבה שיחלק הקהל והיו נמשכות חורבות הרבה לכל הקהלות וגם לקהל הה"ר י"ט מחוייב לסלק ההיזק הזה ושלא יטול שום שררת חכם עד יגמר דינו והיה יכולת ביד איזה ב"ד מב"ד העיר לכופו על ככה וכ"ש כשכל בתי דינים של העיר גזרו עליו שבדין גזרו וחייב היה לקיים גזרתם:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן נ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.