וגם כי כתבתי לעיל טענות רבות לאמר שהר' י"ט היה מחוייב להחזיק בחרם שגזרו עליו ב"ד עוד אוסיף טעמים אחרים לברר וללבן האמת והם שאע"פ שלא היתה שורת הדין נותנת להחרים שלא יטול שום שררת חכם עד יעמוד לפני העדה למשפט מה שאין הדבר כן אלא דין חתוך הוא כמו שהוכחתי מכמה טעמים מ"מ היה כח בב"ד לגזור עליו כן והיה גם הוא דין אמת ומשפט צדק לפי שהיה דין מרומה כי ראינו הר' י"ט נוקש באמרי פיו כי כפי טענתו כבר היה מודה גם הוא שעבר על השבועה והחרם וכשהפצרנו בו וחזר לסדר טענותיו פעמים שלש בשנוי מעט מהטענה הראשונה עד שעשה אהרן סניגור לדבריו ושם הדברים בפיו והרי כאן הוכחה גדולה לחושבי טענה זו אמתית:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן מ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.