עוד טען ואמר והימניה במיגו דאי בעי אמר לא קבלתי לא חרם ולא שבוע' זו מעולם ומהימן השתא דטעין קבלתי ומיהו על תנאי פ' יהיה נאמן: והשבתי לו דכיון דאיכא עדים בדבר לא שייך לומר מגו דמיגו במקום עדים לא אמרינן כדאיתא בפ' חזקת הבתים גבי זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי ובפרק האומנין גבי ההוא דאמר לא תיזל לארחא דנהר פקוד דאיכא מייא ואפ' לא היה שם אלא עד א' לא הוה אמרינן לאכחושי סהדא כדמשמע פרק כל פסולי המוקדשין גבי נסכא דרבי אבא דאייתי חד סהדא דחטפא מיניה אמר אין חטפי ודידי חטפי ואסיקנא דהוה ליה מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם ולא אמרינן דלהמנוה משום מיגו דאי בעי אמר לא חטפי הוה נאמן בשבועה משום דמיגו לאכחושי אפי' חד סהדא לא אמרינן דלא חציף איניש לאכחושי סהדא:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.