אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן כ״ד

ועוד דאפי' אי הוה ספק לא היה ביה למי' ביה ספקא דרבנן לקולא משום דבזמן הזה קילי נדרי' ושבועות דעמי הארץ חמיר להו חרם טפי מכל שבועות שבעולם ואי היו שומעים מפי ב"ד דספק חרם להקל יבואו לזלזל לגמרי בשבועות וחרמות שבעול' ואשכחן בכמה דוכתי דאסרי רבנן דמותר לפי שאינן בני תורה בהחולץ ובפ' רבי ישמעאל חזא תרמוסא דשלקו גוים ואכלי ישראל אמר לו רבי יוחנן צא והכריז כו' ועל תרמוסין משום בשולי גוים לפי שאינן בני תורה ובפרק תולין שלח רב מנשייא לבני בשכר חזרנו על כל צדדי כולה ולא מצאנו לה צד היתר בישותא דארעא פירוכא מת לא יתעסקו בו לא יהודין ולא ארמאין לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני ומפרש בגמרא דכל הני מילי מותרין הם אלא דאסר ליהו לפי שאינן בני תורה ואעפ"י שכתבו התוס' בפ"ק דיום טוב בשם ר"י דלכמה דברים אנן בני תורה טפי מדור שהיה בימי חכמי התלמוד מ"מ יש לנו להביא ראיה ממעשים אלו דהכל לפי הדור ולא כל האדם ולא כל המקומות שוין וכל אחד ואחד היה מחמיר אפילו מה שהיה יודע בבני תורה שהם בני תורה וכפי הבנתם לפרוץ מחמת התיר הדין ההוא ול"מ כשהיו שואלים מהו הדין היו פושטין לאיסור דעובדא דבני בשכר אלא אפילו כשלא היו שואלין הדין מהם אם היה נראה בעיניהם שאינם בני תורה ויבואו לפרוץ או שהם פרוצים באותו דבר היו מחמירי' להם המותר וכעובדא דרבי יוחנן דאמר אנרית על תרמוסין משום בשולי גויים והיו אומרים האיסור בפשיטות כל כך עד שגם מן החכמים היו טועין בדבריהם והוו סוברי' דבקושט' דמילתא לענין דינא הכי הוי וכדתנן בכל הבשר הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר ואיכא דאמרי אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור ואמרינן בתר הכי דרב לא משום דדינא הכי אמר הכי אלא בקעא מצא וגדר ביה גדר דאיקלע לצטלפוס ושמע דלא הוו זהירי בבשר וחלב ואסר ליהו כחלי ובריש עירובין נמי א"ל רב הונא לרב חנן בר רבא לא תיפלוג עלי דרב איקלע לדמהיא ועבד עובדא כוותי א"ל רב בקעה מצא וגדר בה גדר ומפרש רש"י בקעה מצא עמי הארצות היו ומזלזלין במצוות והחמיר עליהם לעשות סייג להרחיקם מן העבירה כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה ובפ"ב דנדרים תנן נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים על כולן אין נשאלים עליהם ואם נשאלים עונשין אותם ומחמירים עליהם דברי רבי מאיר וחכמים אומרים פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדין אותו שלא ינהגו קלות ראש בנדרים פירש"י אין נשאלים עליהם דאין צריך שאלה דודאי מותר הואיל ואינון דעל דעת כן קאמרי וכולן אין צריכים שאלה בד"א בתלמיד חכם אבל בע"ה שבא לשאול עונשין אותו ומחמירין עליו ופסק הרמב"ם בפ"ב מה' נדרים כחכמים בתלמיד חכם אין צריך לשאול על הנדרים אלו ואם היה ע"ה מראין בעיניו שזה נדר ושהוא אסור ופותחין לו פתח ממקום אחר ומתירין לו ובין שהיה ת"ח או ע"ה גומרין בהם ומלמדין אותם שלא ינהגו מנהג זה ולא יהיו נודרים דרך שחוק והתול ואי בנדרים המותרים לגמרי אמרי דפותחין לו פתח ממקום אחר כדי שלא יבואו להקל בנדרים כ"ש לדבר שהוא ספק דרבנן שאסור להתירו בפני ע"ה ואם כן איך יעלה בדעת להורות בפרהסייא דספק חרם להקל דהא ודאי על כל כי האי בדינא לימוד גדר מצא ופירצו בו כמה פרצות: