אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן כ״ג

הרי בהדיא דהא דאמרינן דהאומר תנאי למיעקר סהדותא אתא לאו למימרא דמפסיל בהאי סהדותא אלא אדרבא אמרינן דלדידיה מהימנינן וכאילו אין בשטר אלא עד אחד עד שיקיים תנאו ומיהו כשקיים תנאו הרי כאן שני עדים חתומים בשטר ונאמנים הם וגם הרמב"ם בפ"ב מה' עדות כתב אמר עד אחד ע"מ היו הדברים והשני אמר לא היה שם תנאי הרי כאן עד אחד עכ"ל ואי איתא הכי הו"ל למימר הרי עדים אלו מוכחשים אלא ודאי לאו כמוכחשים מחזקינן ליהו וכשמתקיים התנאי הוי המכר קיים וטעמ' דמילת' מדלא מחזיקינן ליהו כמוכחשין משום דעבידו אינשי דטעו ולא שמעו התנאי ואפשר שזה שמע וחבירו לא שמע והא פשיטא דאיכא לפלוגי בין עדות בשטר לעדות ע"פ ודברי טור ח"ה בסי' כ"ט בעדות ע"פ הם שנויות ומעתה הם דברים ק"ו אי היכא דבתנאי דמעיד נעקר כל העדות דכיון דלא קיים תנאו אין כאן מכר לא אמרת דהויא עדות מוכחשת ואם קיים תנאו הוי מכר קיים היכא דאינו נעקר כל העדות כגון בנ"ד דבין לדברי האומר תנאי פ' היה בין לדברי האו' לא היה תנאי כלל עבר הר' י"ט על השבועה והחרם פשיט' דודאי עדות כשר הוא וא"ת א"כ הכא לא משכחת הכחשה בעדים שיעידו דדברי הר' יו"ט ויאמרו על תנאי פ' היה והיכי אמרת לעיל דאפשר שיהיו מוכחשים י"ל שאם שתי כתות העדים יאמרו לא נזכר שם אלא תנאי א' אלא שכת א' אומר' על תנאי פ' היה וכת א' אומרת על תנאי פ' היה דמי לא' אומר חבית אחד של יין ואחד, אומר חבית א' של שמן דאמרינן בפרק זה בורר אימור דאמר רבי שמעון בן אלעזר דיש בכלל מאתים מנה בכי האי גוונא מי אמר ופירש"י בכי האי גוונא דתרי מילי נינהו וכולי האי מכחישים אהדדי מי אמר וכי היכי דהתם שניהם מעידים בחבית אחת הודה לו שלוה ממנו אלא שזה אומר חבית של יין היתה וזה אומר חבית של שמן היתה הכי נמי כששתי הכתות מעידים שעל תנאי א' לבד נשבע וקבל חרם אלא שכת זאת אומרת תנאי פ' וכת זאת אומרת תנאי פ' היה כיון שהם אומרים שלא היה שם אלא תנאי אחד הרי הם אומרים שדקדקו בדבר יפה והוו ליהו מוכחשים ועוד דנהי דעבידי אינשי דלא שמעו תנאי אבל כי שמעו ליה דרך לדקדק בו אם הוא בענין זה או בענין זה וכ"ש בענין מפורס' בזה שכל השומע תנאי נותן לבו לדעת מה טיבו ומדקדק בו יפה וכ"ז לקיים דאפשר להיות שעדי ה"ר יום טוב היו מוכחשים אבל אפילו אם לבסוף היו באים ולא היו מוכחשים קודם שהעידו היה מן הדין לפוסלו עד שיביא עדיו כמבואר לעיל עוד טען דכיון דחרם אינו מדברי תורה אלא מדברי קבלה הוי ספקו להקל ואני אומר שאלו באו עדים והעידו כדברי ה"ר יום טוב אפילו אם היה הענין שהיו מוכחשים ועל הדרך שנתבאר אז אם לא קבל עליו אלא חרם הוה אפשר דנימא דספקו להקל אבל כיון שנתפרס' בכל העיר קבלת אותו החרם בלא אותו תנאי וגם העידו עדים על קבלתו החרם בלא אותו תנאי שעדיין לא העידו עדים כדבריו וגם לא שמענו שיש עדים המעידים על אותו תנאי אלא מפיו והוה ליה דברי כת שכנגדו ודאי ודבריו אפילו ספק לא הוו: