אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן כ״ב

ואני אומר שאם נדין לתובע כדין תובע בעלמא אעפ"י שאין העדים מעידים כדברי התובע נפסל הר' י"ט מלהוציא ממון ע"פ עדותו ועפ"י דינו כדאמרי' בפרק יש נוחלין וכתבו הרי"ף גם בשבועת שלח ליה רבי אבא לרבי יוסף בר חמא המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידים שפרע כולו הרי זה נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין אבל משועבדים לא דאמרינן אנן העדים סמכינן הרי אע"פ שהנתבע והתובע מכחישים את העדים לדברי התובע והנתבע מחצה לפחות גובה מנכסים משועבדים אפי"ה אעדות העדים סמכינן שלא להוציא ממון מיד המוחזק בו ה"נ אעדות העדים סמכינן שלא להוציא ממון ע"פ עדותו ודינו של זה וכ"ש הכא דגם לדברי התובע אין מוציאין ממון ע"פ עדותו ודינו של זה ואם נדין התובע הזה כמו עד וכ"נ שכיון שהוא כשר לעדות זה כמו שהוכחנו הא אמרי' בפ"ב דכתובות עדים שאמרו תנאי היה דברינו נאמנים ופירש"י תנאי היה על תנאי מכרה לו שיעשה לו כך וכך ולא ראינו שקיים לו תנאו וזה אומר לא קיים לי ואינו עד א' אומר תנאי ועד אחד אומ' תנאי א"ר פפא תרויהו בשטרא מעלייא קא מסהדי והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של חד במקום שנים מתקיף ליה רב הונא בריה דרב יהושע ה"ה אפי' תרויהו נמי אלא אמרינן הני למעקר סהדותיהו קא אתי חד נמי למיעקר סהדותייהו קא אתי ופרש"י א"ה דכיון שהעיד על כתב ידו עשיתה לזה אחד ממקיימי השטר כו' עד האי נמי כי סיים ואמר תנאי הוא עיקר לחתימת ידיה לומר לא חתמתי אלא על מנת כן וכיון דאית לן כמילתא אחריתי הוא ושטרא ממילא שעיקר אשתכח דאין בשטר חתום אלא עד אחד ומשמע שהכוונה דכל שלא נתקיים התנאי אין כאן אלא עד אחד דעד שני הרי הוא מבטל השטר לפי שתנאי לא נתקיים אבל אם יתקיים התנאי השטר כשר וכן משמע מדברי טור בחשן המשפט סימן כ"ט שכתב ואפי' אחד אומר היה תנאי ואחד אומר לא היה תנאי שומעין לזה שאמר תנאי ע"כ לשונו: