אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן כ׳

ואם יאמר אומ' אכתי לא פסלינן ליה משום דמצטרפין סברת המכשירין היכא דתרי מעידים שגזל ותרי אומרים שלא גזל משלם דאוקי גברא אחזקתיה עם סברת המכשירים משום דחשוד על שבועת ביטוי לא מפסיל דאע"ג דאלו מכשירים מטעם זה ואלו מכשירים מטעם זה מ"מ מצטרפין הם אפי' להתיר וכמ"ש מוהרי"ק בשרש ע"א ושרש נ"ב וכן בהגהות אשירי פ"א דיני ממונות בשם א"ז דהיכא ששנים חלוקים זה ע"ז ואין ראייתם של זה נר' לחברו וכן זה על חבירו כיון ששניהם שוים בזכות או בחובה הוה ליהו רבים נשיב לו דלא אהני ליה לגרע מכת הכוסלין שלא דעת התוס' בלבד שרבינו חננאל שהוא מכשיר חשוד על שבועת ביטוי מכשיר נמי בתרי ותרי משום דאוקי גברא אחזקתיה אבל התוס' אע"ג דפסלי בחשוד על שבועת ביטוי מכשירי בתרי ותרי משום דאוקי גברא אחזקתיה נמצא דלא אהני ליה פילפול זה ולא גרע דעת התוס' וכשנצרף דעת הפוסקים דמספקא לן בהו עם דעת הפוסלים בההיא הוה להו הפוסלים רוב ואפי' שלא נצרפם אכתי הוה ליה שמנה מכשירים ואם יחשוב גם המרדכי הוה ליה תשעה והפוסלין הם עשרה כ"ש שאין דעת כל בעלי התוס' שוה להכשיר בתרי ותרי לאוקומיה גברא אחזקתיה כל היכא דתרי דאמרו גזל העידו תחילה שהרי בפ"ב דכתובות גבי הב"ע דמוחזק לן דאבוה דהאי דכהן הוה כו' ואתא עד אחד ואמר לא ידענא ביה דכהן כתבו התוס' ור"י בר ברוך פירש דלא אסרינן בכל הני אוקמא אחזקתיה לפי שהשנים המוציאים אותו מחזקתו של היתיר הם מעידים אותו תחלה ומיד כשהעידו יצא מחזקתו ע"י עדותן ותו לא אמרינן אוקמא אחזקתיה ואע"פ שכתבו שאין נר' לר"י לית לה בה דהא סתם תוס' דר"י בראשם מכת המכשירים חשבינן ליהו אך ר"י בר ברוך ס"ל דבתרי ותרי לא אמרינן אוקי גברא אחזקתי' וכבר הוכחנו שכל בעלי התוס' דר"י בר ברוך מכללם ס"ל דחשוד על שבועת ביטוי פסול דא"כ אין כל בעלי התוס' שוים להכשי' בנ"ד שהרי ר"י בר ברוך פוסל ואפי' אם היו כל בעלי התוס' להכשיר הוה ליהו כת הפוסלים מרובים על המכשירים ואפי' אם היה מחצה על מחצה יש לנו להלך אחר דברי הפוסלין דספיקא דממונא לקולא לנתבע ואם זה ספק פסול דהפוסקין מחצה פוסלין ומחצה מכשירין היאך נוציא ממון על פי עדותו של זה ולא עוד אלא אפילו היו המיעוט פוסלים היה לנו להלך אחריהם כאשר הרמב"ם והרא"ש ורבינו יעקב אשר עליהם אנו סומכין בהוראותינו בין בדיני ממונות בין בדיני איסור הם הסכימו לפסול ושלא להוציא ממון מחזקתו וגם הרא"ש ורבינו יעקב בתראי טובא נינהו והלכה כבתראי והוה ליה למפסילה כ"ש השתא דכת הפוסלין מרובה על כת המכשירין ומכת הפוסלין הרמב"ם והרא"ש ורבינו יעקב דעלייהו סמכינן כמ"ש נמצא דאפילו שהיה הר' יום טוב מביא עדים אם היו מוכחשין הוה פסלינן ליהו לעדות ולכהן ואם כן אפילו היינו פוסלין אותו עד שיביאם לא היה טעות בכך: ועוד אני אומר דאפילו אי הוה ס"ל דכל תרי ותרי מוקמינן גברא אחזקתיה כל שלא שמענו דברי עדיו הוה לן לפוסלו לעדות ולכהן דעל כרחן לא מכשירי אלא היכא דהנך תרי ותרי העידו כבר והוה ליה ספק ואוקי גברא אחזקתיה אבל כשהעידו עדים הפוסלים כל שעדיין לא העידו עדיו הוה ליה דברי העדים הפוסלין אותם ודאי ודבריו שאומר שיש לו עדים שתנאי פ' היה כיון שעדיין לא העידו אפי' לכל ספק לא נפסילינן ליה עד שיבואו עדים ויעידו כדבריו וראיה בפ"ב דכתובות ובפרק חזקת הבתים כדאמרינן הב"ע כגון דמוחזק לן דאבוה דהאי כהן הוא ואסיקניה כו' הא קמן דמשום דנפק עליה קלא אעפ"י שמסתמא העני צווח ואמר דכהן כשר וכל מכיריו יודעים כן מחתינן ליה עד שיעידו עדים כדבריו ה"נ הא איכ' קלא דלא פסיק שקבל שבועה וחרם ומחתינן ליה מחזקתיה עד שיעידו כדבריו ואע"פ שפירש"י ונפק עליה קלא קול בעלמא ולא עדות ואחתינן ליה מן הכהונה עד שיבדקו הדבר שמעלה הוא לכהונה דמשמע דבשאר הדברים לא מחתינן ליה ע"י קלא מ"מ הכא הא איכא עדים שהעידו שקבל שבועה וחרם בלא אותו תנאי שהוא אומר וא"כ ודאי מחתינן ליה מחזקתיה ופסלינן ליה על פה עד שנבדו הדבר ויבואו עדים ויעידו כדבריו ואע"פ שהעדים המעידים הם בני כת שכנגדו כבר כתבתי לעיל שיכולים הם לפוסלו וא"כ לכ"ע מן הדין הוה לן לנחותיה ולפוסלו עד שנבדוק הדבר ויעידו עדים כדבריו וא"כ מה זה שטוען עליו שמאותו חרם שגזרנו עליו נמשך שהיה נפסל עד שיביא עדיו הא הכי הוא כמו שהוכחתי: