ומוכחא מילתא כדברי האומרים דר"י פוסל דאל"כ כשכתבו התוס' מכאן רצו לדקדק דמי שעבר על חרם כו' ואומר ר"ת דפסול הול"ל ר"י מדקדק מכאן דמי שעבר על חרם ואין דרך התוס' להזכיר את ר"י בשם רצו אלא בשמו מזכירין אותו דאיש הוא ומי כמוהו מורה וכל כך נזכר הוא בתוס' כר"ת אלא האי דרצו אינשי אחריני נינהו אבל כל בעלי התוס' כר"ת ס"ל ומ"מ כיון דאיכא מאן דכתב שר"י הכשיר לא יחשב לה כלל בדין זה ואפילו היה ר"י פוסל בהדייא כר"ת לא יחשב משום דר"י ור"ת והתוס' כח א' הם כמ"ש מהרי"ק בשרש נ"ב גם מהר"ם כתב המרדכי בפ' הנ"ל שכן דעת מהר"ם כרש"י ואח"כ כתב שמצא בתוס' מוהר"ם שפסק כר"ת ורבינו ירוחם ומגיד משנה והר"ן מפני שכתבו הסברות ולא הכריעו והמרדכי כתב הסברות בהנשבעין וכיון שבסוף דבריו כתב דר"י ומוהר"ם ז"ל פסלי ליכא למימר דס"ל להכשיר דבגמר דבריו אדם נתפס ואיני חושב אותו בכלל הפסולין משום דבפרק זה בורר כתב כדעת המכשירים ולא כתב דברי הפוסלין ואין זה כדי לחושבו בכלל הפוסלין שכיון שלא היה מקומו סמוך הפ' הנשבעין שכתב דברי הפוסלין לבסוף דאלמא הכי ס"ל הא קמן כת המכשירין הרמב"ן והרשב"א הרי"ף ואבי"ה רש"י ר"ח ריב"א וכת הפוסלין הרמב"ם הרא"ש רבינו האיי בעל הלכות גדולות בעל העיטור ר"י בר משולם נמקי יוסף הגהות תוס' רבי יעקב ספר מצוות הרי שהמכשירים הם שבעה ואם תחשוב גם המרדכי הם שמנה והפוסלין הם אחד עשר והוה ליה הלכה כדברי הפוסלין דרוב נינהו ואפי' היה המכשירים רבים על הפוסלים בהדייא הוה לן למינקט כדברי הפוסלי' משום דלפוסקים שכתבתי שאין להכריע מאי ס"ל א"כ הוה ליה לדעתם ספק פסול וכל ספק ממונא קולא לנתבע ולא מפקינן ממונו בעדותו של זה והיו מצטרפים עם הפוסלים בהדייא והו"ל הפוסלים רבים על המכשירים:
אבקת רוכל · חלק קע״ט סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
