אבקת רוכל · חלק קס״ח סימן ה׳

והא דתנן כל האומנין שומרי שכר הם כו' צריך לומר דאע"ג דמשומר שכר לשומר חנם משתנה בדיבור בעלמא שמירה בבעלי' כיון שבשעה שהתחיל בשמירה זו היה בעליו עמו במלאכתו כל זמן שלא הוציא הממון מתחת ידו הוייא שמירה בבעלי' וא"כ כשבא ממון זה ליד שמעון ונתחייב בשמירתו היה חייב ראובן בשמירת אחד מהשותפו' וגם היה משועבד לתת לשמעון חלקו בריוח מה שיקנה הוי לעולם שמירה בבעלים וכמדומה לי שהבנתי מתוך דבריך דגם ביד ראובן היה קצת ממון השותפות וא"כ הוא הדבר ברור שאפי' את"ל שבשע' שהפרידו השותפות אזלא לה שמירה קמייתא ואתייא לה שמירה חדשה הוייא ליה שמירה בבעלים שהרי בשעה זו שהפרידו השותפות ואתה אומר שאז נתבטלה שמיר' קמייתא וחלה עליו שמירה חדשה הוי מאחר שבאותה שעה היה ראובן משועבד לשמור ממון השותפות הוי עמו במלאכתו ופטור נאם הצעיר יוסף קארו