מיהו אין מכאן ראיה כלל דקנה סתם שאני שהרי אומר לו המוכר לעצמך קנית ולך מכרתי ואין כאן ביטול מקח אבל שליח שמכר ועבר על דעת המשלח איך אפשר שימכור אדם מה שאינו שלו אפי' בסתם ויהיה ממכרו קיים והלא צווח שאינו חפץ במכירתו של זה כלל כיון שעבר על דעתו ובאמת כך היה ראוי לדון ולפרש בכוונת הרב דבמכר הוא דכתב שלא עשה כלום והשליח ששינה או טעה אבל בקנייה קנה ויפייס בעל המעות ומש"ה סמכם הרב אלא שסוף לשונו שכתב ולא אמרו שאונאה במטלטלין שתות והעבדים והקרקעות והשטרות אין בהם אונאה אלא במוכ' שלו או קונה לעצמו אבל שליח שמכר בכל שהוא חוזר בכלן מכחיש זה הפירוש לגמרי אלא ש"מ דאמכר וקנה קאי מכ"ש שליח דעבר בכל שהוא חוזר וק"ל ומ"מ אין ראיה לנ"ד דהכי קאמר הרב דבתרויהו חוזר אלא דבמכ' בין הודיע ובין לא הודיע ובקנה דוקא בהודיע אבל קנה סתם הרי הוא כשאר כל אדם אלא שיפייס את בעל המעות לפי שקנה במעותיו:
אבקת רוכל · חלק קס״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.