אבקת רוכל · חלק קס״ג סימן ז׳

ומעתה למדנו מדברי הר"ן בתשובה זו שמ"ש הרא"ש ולרבי יאודה לא קני להו בשינוי הילכך לענין שבח הוי כאילו לא שינה ומיהו לענין פחת אמר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי' וגם מ"ש עוד כל המלוה מעותיו למחצית שכר והתנה עמו שלא ילוה אלא על כספים וישמרם בקרקע ואם הוא משנה אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע וגם לא חשיב גזלן מה שהוא משנה ממה שאמר דהא אכתי חשיב בשמעתין שלוחו דהא קתני אם הותירו הותירו לאמצע כל עצמו של הרא"ש לא ללמד על מאי דקתני אם פחתו פחתו לו שלא נאמר אלא לענין זו ולא לענין אחריות הקרן וכמו שעלה על דעתו של החכם המשיב דהא ודאי ס"ל דאחריות הקרן ג"כ הוא על השליח וכמו שנתבאר ולא בא אלא ליתן טעם למה אם הותירו הותירו לבעל המעות דאם לעסק שותפות יהביה ניהליה השבח לאמצע דכיון דשינה הוה ליה למימר שאם הותירו הותירו לו ונתן טעם דלענין שבח הוי כאילו לא שינה אבל לענין פחת א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי וע"י כן נתחייב בפחת דזולא וגם באחריות הקרן וכמו שנתבאר מדברי תשובת הר"ן לדעת התוס' והפוסקים כמותם ובדברי הרא"ש מבואר כן ממ"ש וגם לא חשיב גזלן מה שהוא משנה ממה שאמר דהא אכתי חשיב בשמעתין שלוחו דהא קתני אם הותירו הותירו לאמצע ע"כ והוא הלשון שהביא החכם המשי' להוכיח שהרא"ש סובר שלא נאמר אם פיחתו פיחתו לו אלא לענין זולא ולא לענין אחריות הקרן ולא חש לקמחיה שהרי הלשון הזה כתבו הרא"ש על המלוה מעותיו למחצית שכר והתנה עמו שלא ילוה אלא על כספים וישמרם בקרק' שאם הוא משנה ומלוה על דברים אחרים אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ולא חשיב בכך רבית וע"ז השיב דלא חשיב גזלן במה שהוא משנה ממה שאמרו לו דהא אכתי חשיב בשמעתין שלוחו דהא קתני אם הותירו הותירו לאמצע הרי מפורש בהדייא שלהוכיח דלא חשיב גזלן במה שהוא משנה ונאסור לבעל המעות ליטול ריוח כלל משום רבית קאמר דלא חשיב בכך גזלן אבל מ"מ חייב באחריות הקרן מאחר ששינה וכמ"ש שעתה קרוב לשכר וקרוב להפסד של אחריות עליו ע"כ והתם כל אחריות אפי' מאבידת הקרן באונסין עליו כיון ששינה וה"ה לשליח ששינה וק"ו הוא ומה התם דניחא ליה לבעל המעות ששינה כל אחריות אפי' מאונסין על המשנה הכא דלא ניחא ליה לבעל הבית שישנה עאכ"ו וזה פשוט מביעתא בכותחא לדעת התוס' והרא"ש והמרדכי וסמ"ג והטור ואע"פי שלדעת הרמב"ם אינו חייב המשנה אלא בפחת דזולא אבל לא באבידת הקרן ממ"ש בפ"א מה' שלוחין אם פיחתו דמי זה שלקח פיחתו לשליח וכמו שדקדק החכם המשיב ואע"ג דהא מיהא היה לבעל דין מקו' לחלוק ולומר דאין הכי נמי שהוא חייב באחריות אבידת הקרן כיון ששינה אלא דאיידי דנקט סיפא אם הוסיפו דמיהם נקט רישא אם פיחתו דמיהם נשמענה ממ"ש בפ"ה מה' שותפין א' מן השותפין שעבר ומכר בהקפה כו' או שנשא ונתן בסחור' אחרת וכן כל כיוצא באלו הדברים כל פחת שיבא מחמת' שעבר חייב לשלם לבדו מ"מ שליח זה חייב באחריות נכסים אפי' אם לא שינה מדין המפקיד אצל השולחני או חנווני מעות שאינם חתומים ולא קשורים קשר משונה שהוא שומר שכר עליהם ואם נשתמש בהם חייב אפי' באונסין כמבואר בפרק המפקיד ובהרמב"ם פ"ז מהלכות שאלה ופקדון ואע"ג דהמפקיד אצל בעל הבית אפילו מותרים אבדו או נגנבו אינו חייב באחריותם: