ומה שהביא ראיה מתשובת הרב רבינו נסים משם יש תשובה עליו והיא הויא תיובתיה שהרי סגנון התשובה ההיא כך היא שנויה מ"ש התוס' בשם ר"י שאם אדם נותן מעות לחבירו למחצית שכר וא"ל ע"מ שלא תלוה אלא על משכונות של כסף וזהב ותשמרם בקרקע ואם תשנה יהיה ברשותך לחייב עליהם אם פחתו פחתו לך שאין זה רבית דכיון שאם לא שינה לא יהיו כולם ברשותו להתחייב עליהם אין כאן רבית דהא הכא אם שינה מדעתו אמרינן אם פיחתו פיחתו לו ואפ"ה אם הותירו לאמצ' וליכא רבית כיון שאם לא היה משנה מדעתו לא היה כ"כ הפחת ברשותו אלא לאמצע אלו דבריו ז"ל וראיה זו איני רואה אותה מכרעת לפי שכבר פירשוה המפרשים דפחתו דקתני בברייתא בתרייתא אינו כפחת דברייתא קמייתא כיון דלאוקמתה דרבי יוחנן מתוקמא כרבי מאיר ותני ליהו בשינוי א"כ אפי' פיחתו באונס פיחתו לו דברשותו איתנהו ופיחתו דברייתא בתרייתא דאוקימנא כרבי יאודה דלא קני להו בהאי שינוי הוה ליה האי שינוייא כשינוי דצבע דאם פיחתו באונס לא פיחתו לו ואין מטילין עליו אלא דידו על התחתונה להפסיד שכרו דכל המשנה ידו על התחתונה וכן הדין לאוקמתא דרבי אלעזר:
אבקת רוכל · חלק קס״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.