ומ"ש ונראה דלאו דוקא באונסין כו' כדין שליח שאינו נוטל שכר ואם שינה אם פחתו פחתו לו ואין עליו חיוב אחר דברים אלו אינם מתקשרים והם דוגמא דבא ללמד ונמצא למד שבתחלה בא ללמוד שליח מנפקד לענין אונסין ואח"כ למד נפקד משליח לענין גניבה ואבידה כאלו פשוט לו לענין שליח ששינה אם פחתו פחתו לו ואין עליו חיוב אחר וכיון שפשוט לו כן למה הוצרך ללמוד מנפקד. ומ"ש ולישנא דאם פחתו לא משמע אלא בפחת זולא דומייא דאם הותירו דנתיקר אינה ראיה דאיכא למדחי מידי אירייא הא כדאיתיה והא כדאיתי' וכן פירשו רבים וגדולים כמו שיתבאר ומ"ש שכן נראה ממ"ש רפ"ב על הסרסור שאינה מדעת הבעלים שמכר החפץ בפחות ממה שאמר לו שמשלם לו מה שהפסיד ובודאי משמע דדמי החפץ אם נאנסו אינו חייב באחריות' ואע"ג דשינ' במכר כו' זהו מערכה על הדרוש שהרי הדרוש שהוא דן עליו הוא על השליח ששינה בשליחותו אם נאנס שלא מחמת השנוי אם הוא חייב או פטור והוא מניח אותו לדבר ודאי דאם נאנסו אינו חייב באחריות' אע"פ ששינה במכר:
אבקת רוכל · חלק קס״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.