אבקת רוכל · חלק קנ״ט סימן ז׳

ומ"ש בעל העיטור מסתברא דר' ורשב"ג בפלוגת' דאבא שאול ורבנן שייכא לאו למימרא דבמינוהו ב"ד לחוד פליגי וקם ליה ר' כרבנן ורשב"ג כאבא שאול דמאן הוי ליה דבמינוהו ב"ד דנקט פליגי דילמא במינוהו אבי היתומים פליגי וקם ליה ר' כאבא שאול ורשב"ג כרבנן אלא דבתרויהו פליגי כמ"ש וקם ליה ר' במינוהו אבי יתומים כאבא שאול ורשב"ג כרבנן ובמינוהו ב"ד קסליה רשב"ג כאבא שאול ורבי כרבנן והכי דייק לישנא דבעל העיטור שכתב בפלוגתא דאבא שאול ורבנן שייכא ואי לאו הכי הול"ל ומסתברא דר' ורשב"ג בפלוגתא דאבא שאול ורבנן פליגי ומדכתב שייכא בפלוגתא דאבא שאול ורבנן משמע שייך בההוא פלוגתא אבל ל"פ ממש בההיא פלוגתא נמצא לפ"ז דגם לדעת בעל העיטור שפיר שמעינן מפלוגתא מר' ורשב"ג דלכ"ע צריך לחשב עם כל אפטרופ' בראשונה ועו' דאפילו לא היינו מיישבים דחיה זו כמו שיישבנו הרי לדעת שאר הפוסקים לא שייך פלוגתא דר' ורשב"ג בפלוגתא דאבא שאול ורבנן שהרי כתב הרא"ש ז"ל דלא נראה ליה לאוקומיה כר' ורשב"ג בפלוגתא דאבא שאול ורב' אלא בחשבון לחודיה הוא דפליגי דר' סבר כיון שצריך לעשות חשבון באחרונה ישים לבו לדקדק בענינים אע"פ שאין לו לישבע ורשבג"א א"צ וכ"נ דעת הרמב"ם ז"ל שכתב כשיגדלו היתומים כו' עד על טענת ספ' משמע דלענין דא"צ לחשב עמהם באחרונה ל"ש לן בין מינוהו ב"ד למינהו אבי היתומים גם רבינו יעקב ז"ל כתב לשון הרמב"ם ז"ל אלמא דהכי ס"ל וטעמא משום דמפרשי דפלוגתא דר' ורשב"ג לא שייכא דבאבא שאול ורבנן אלא בחשבון לחודי' הוא דפלי' בין מינוהו ב"ד בין מינוהו אבי היתומים לר' צריך לחשב לרשב"ג א"צ לחשב ופסק גאון כרשב"ג וכמ"ש הרב האלפס והרא"ש הרי דכל הפוסקים ר' ורשב"ג במינהו אבי היתומים פליגי וכיון דלא פליגי אלא אי צריך לחשב באחרונה משמע דבראשונה לכ"ע צריך לחשב בין במינוהו ב"ד בין במינוהו אבי היתומים כנ"ל ואכתי איכא למידק בדברי בעל העיטור ז"ל אי ס"ל דר' ורשב"ג פליגי במינוהו ב"ד או ס"ל דפליגי בתרויהו וליישב שטות ההלכה לכל אחד ואחד מהפירושים וגם להוכיח דהרא"ש לא ס"ל כבעל העיטור לענין חשבון דבאחרונה דלהרא"ש ז"ל בין מינוהו ב"ד בין מינהו אבי היתומים אין מחשבין עמהם באחרונה ולהוכיח שהרמב"ם ז"ל ושאר הפוסקי' ס"ל כהרא"ש ז"ל מזה לא ראיתי להאריך כיון שאינו נוגע לענין הדין ששאל מעכ"ת דבההי' משמע דכ"ע מודו נאם הצעיר יוסף קארו