אבקת רוכל · חלק קנ״ט סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועדיין נשאר לדקדק בדברי בעל העיטור ז"ל וגם כי נוסחאות שלפני אינם מכוונות זכיתי לכוין דבריו מתוך מ"ש במרדכי בהנזיקין והביאו מוהרי"ק בשרש וז"ל וגדולה מזאת כתב בעל העיטור דנר' בפלוגתא דר"י ורשב"ג דר"י סבר צריך לחשב עמהם באחרונה דאפטרופ שמינהו ב"ד דס"ל כרבנן דאמרי לא ישבע הילכך צריך לכל הפחות לחשב עמהם באחרונ' ורשב"ג כאבא שאול דאמ' ישבע וסיים דבריו והילכך מינהו אבי יתומים דאיפסיקו הלכתא כאבא שאול צריך לחשב כיון דלא ישבע עכ"ל משמ' מהכא דכל היכא דישבע אינו צריך לחשב וכל היכא דלא ישבע צריך לחשב ובסוף דבריו שכתב אבל בראשונה צריכין ב"ד לחשב עמהם כו' דהרי כל טענת ברי משביעין ליהו משמע דמשום דמשביעינן ליהו צריך לחשב עמהם וזה סותר למ"ש בתחלה ונראה לי דהכי קאמר כל היכא דמשביעינן ליהו על טענת שמא אין צריך לחשב באחרונה דגם כשיחשבוהו באחרונה ויטענוהו ברי שבועה הוא דמחייב השתא נמי בלא שיחשבו עמו שבועה הוא דמחייב והילכך אין צריך לחשב באחרונה אבל היכא דלא משביעינן ליה בטענת שמא צריך לחשב באחרונה שאפשר שמתוך חשבונו יטענוהו ברי ויתחייב להם שבועה וכיון דבאחרונה צריך לחשב ע"כ צריך לחשב עמו בראשונה כדי שיכוונו סך ההוצאות שהוציא על היתומים והממון שנשאר עם מה שנכנס בידו ואין להקשות במינוהו ב"ד כיון דאין צריך לחשב עמו באחרונה מה צורך לחשב עמו בראשונה י"ל דאורחא דמילתא הכי שכשב"ד מוסרין ממון ליד איש אחד מחשבין מה שנותנין לו דלאו בשופטני עסקינן שמוסרין ממון היתומים בלי מנין וא"כ בין מינהו אבי היתומים בין מינוהו ב"ד מחשבינן בראשונה ובחשבון דבאחרונ' הוא דשאני לן כיון שמינוהו ב"ד למינהו אבי היתומי' דבמינהו ב"ד אין מחשבין עמו באחרונ' ובמינהו אבי היתומי' מחשבין עמו גם באחרונה ובין זה דמינהו אבי היתומים צריך לחשב עמו ואילו לא נכתב ראוי היה ליכתב דכיון דבמינוהו ב"ד מחשבין עמו בראשונה שכן דרכן של בני אדם כמו שכתבתי א"כ ה"ה למינהו אבי היתומים ומינהו ב"ד שוים הם אלא היכא דאי עבדת הכי ממנע ולא הוי אפטרופו' ופשיטא דמשום דמחשבין עמו לא ממנע אם כוונתו לטובה ועוד לדקדק כן אי פליגי ר"י ורשב"ג אי צריך לחשב עמהם באחרונה דלכ"ע צריך לחשב עמהם בראשונה דאי לא תימא הכי אדמפלגי באי צריך לחשב עמהם באחרונה ליפליגו באי צריך לחשב בראשונה דחשבון זה קודם לחשבון דאחרונה ועוד למ"ד צריך לחשב באחרונה פשיטא דצריך לחשב בראשונה לכוין החשבון ראשון עם האחרון ואין לו' דבחשבון ראשון נמי פליגי דא"כ למה ליה לתנא למתלי באחרונה הוה ליה למסתם וצריך עמהם דברי רבי והוה משמ' בין בראשונה בין באחרונ' אלא ודאי לא פליגי אלא באחרונ' אבל בראשונ' לכ"ע מחשבין ואין לומר דמכאן ראיה למינהו אבי היתומים משום דלבעל העיטור לכאורה משמע דלא פליגי ר' ורשב"ג אלא במינהו ב"ד דהא הוכחתי דמינהו אבי היתומים שוה למינהו ב"ד אלא היכא דמימנע וכתבנו משום דמחשבין עמהם לא מימנעי מלהיות אפטרופוסים וא"כ כך לי מינהו אבי היתומים כמו מינהו ב"ד דבתרווייהו צריך עמהם בראשונה לכ"ע כ"ש שכבר אפשר דלדעת בעל העיטור רבי ורשב"ג בתרווייהו פליגי דלרבי בתרווייהו לא ישבע ומשו' הכי צריך לחשוב ולרשב"ג דתרווייהו ישבע ומשום הכי אין צריך לחשב:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.