ובהכי אתי שפיר שבעל מגיד משנה ורבנו יעקב כתבוהו במינוהו ב"ד וה"ה למינהו אבי היתומים וכמו שיתבאר בס"ד ובהאי נמי מתיישב וכל דבר שיתנו בידו גם מ"ש נוסח מינוהו ב"ד דכיון דבמינוהו ב"ד נמי עסיק נקט ההוא לישנא ומשם נלמוד למינהו אבי היתומים אי נמי דלשון שיתנו בידו שייך גם במינהו אבי היתומים אע"פ שהוא מינהו מ"מ ב"ד הם המוסרים הממון לידו וה"פ לאו במינהו אבי היתומים בלחוד הוא שנאמר דין זה כמ"ש האדון דבכל האפטרופוסים דינא הכי הוא דצריך לחשב עמהם בראשונה וכמו שהוכחתי:
אבקת רוכל · חלק קנ״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.