ואל תשיבני שתנאי זה לא היה להחזיר הכל שהחפצים עלו לסך מאה וכך פרחים והחזרה לא היתה אלא חמשת אלפים לבנים אשיבך שהדבר ידוע ששומת החפצים אינו כמו ששוים במעו' בעין ואין ספק כי אע"פ ששמו אותם במאה וכך פרחים לא היה זה אלא להראות שהם נותנים ליתומה סך חשוב לסלקם מחלק ירושת אביה ולענין החזרה רצתה שיחזיר כל שיווי החפצים במעות בעין וזה ברור ביותר לרואי השמש וכיון שתנאי זה לחוב היתומה היה לית ביה מששא וקנין שנפל המורשה קנין בטעות ולאו כלום הוא ועוד שכל המשא ומתן הזה בהקדמת שהאפטרופוסית נימנית גם על החפצים אלו אבל לפי האמת זו לא נמנית אפטרופוסית על החפצי' הללו כמבואר בלשון הצוואה שכתוב בה כלשון הזה שתגבה אשתו כו' וזולת זה תטול כל מטלטלי הבית זולת חפצי כסף וזהב והספרי' וארגז אחד מלא נכסים המיוחדים לרחל בת בנו עוד צוה שיחלקו כל נכסיו ליורשיו כמו שהוא ד"ת והיתומה רחל בת רבי שמואל הנז' תיטול ותירש החלק שהיא ראויה לאביה נ"ע בתנאי שתבא לדור פה ואם לא תבא לא תטול מנכסיו של הר' יוסף הנז' העומדים פה צפת תוב"בב על שני חלקים הללו תהיה מרת רחל אשתו של הר' יוסף הנז' אפטרופוס' ולא יצאו נכסים הללו מתחת ידה עד שיגדלו היתומים הנז' ועד שתנשא היתומה הנז' ותבא לדור פה כמו שהותנה למעלה:
אבקת רוכל · חלק קנ״ח סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.