אבקת רוכל · חלק קנ״ב סימן ב׳

ועל פי הדברים והאמת האלה אמרנו שהפשר' והחלוקה שעשו הדיינים האלה אשר בררו להם שתי הכתות היא בטלה מאליה ואע"פי שנטלו קנין ושבועה דקנין בטעות לא שמיה קנין וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכות סנהדרין ז"ל דיין שטעה וחייב שבועה למי שאינו חייב בה ועשה זה פשרה עם בעל דינו כדי שלא ישבע ואח"כ ידע שאינו חייב שבועה אע"פי שקנו מידו על הפשרה אינה כלום כו' עד וכל קנין בטעות חוזר עכ"ל וכיון שהדיינים האלו חשבו שהיה ה"ר יוסף חייב ועל כן עשו פשרה וחייבוהו במה שלא חייב והלכה רווחת בישראל דאין אפטרופוס שמינהו אבי יתומים נשבע אלא על טענת ודאי אם היה ביניהם שטר שמוש וכמו שכתב הראב"ד ז"ל דכותבין שני שטרות אחד לאפטרופוס ואחד לקרובים אות באות כו' אבל בנ"ד שאין רואה ואין יודע וכן מה שהאפטרופוס הראה להם והקולות והלפידים היו כולם בטעות שחשבו שהיה לו מעות הרבה אין חיוב שבועה לאפטרופוס כלל ואפי' שעשה שבועה לקיים הקנין כיון שהקנין איננו שבועה איננו ועוד שלקיים דבריהם ולדעתם המוטעה נשבע ואין כאן שבועה ועוד בר מן דין איכא טעות והטעות שנית שחשבו שהיה חייב לשל' מה שהוסי' על העישור בנדונייאות הבנות בנות אביו וזו שגיאה גדולה דהא אמר שמואל בפי' מציאת האשה שלפרנסה שמין באב ומפורש בגמרא דבין השיא אחרת או לא השיא שמין באב ואף שנחלקו הגאונים שיש מי שאומר שהשומא היה לפחות מן העשור ולא להוסיף דבר הכריע הרב המגיד כמ"ד בין לפחות בין להוסיף והוא דעת רבינו ז"ל וא"כ כיון שאומדים דעתו מריעיו ומיודעיו ומשאו ומתנו וכבודו מי ימוד ומי ידע ומי יחוש לכבודו חוץ מאחיו האפטרופוס הנ"ל ומה גם עתה שכתוב שעשה אותו אפטרופוס לישא וליתן ולעשות בנכסיו כרצונו ולמערער שיאמר שאני הכא שהשיא הבת עם בנו לכן אין להאמינו אף אתה אמור לו שכבר השיא השנית ונתן לה כמו לראשונה ואם תאמר שאף על זאת פקח עיניו ונתן בראשונה להרחיק מעליו לזות שפתים גם שזה הכל כפי האמת דרשנו וחקרנו מריעיו ומיורשיו הלא המה הדיינים הנ"ל שהם עיקר קהל מוסתערב ונשבעו שאם היה אביהן קיים היה נותן כפלי כפליים ועינינו רואות שכן הוא שהרי כל מה שנתן לא הגיע למאתים פרחים לכל אחת אשר הקטן שבהם נותן יותר ובפרט לבחור משכיל וטוב עם אלהים ועם אנשים והוא נכבד מכל בית אביו בלי ספק ולדעתי זה יקרא טעות בדבר משנה כיון שהוא מבואר בדברי רבינו וכמו שפסק מהרי"ק והטור בפשיטות וכיון שראה הר' יוסף הנז' שהיו מחייבים אותו בתוספת שהיה יותר ממאה פרחים עשה מה שעשה וא"כ אין ממש בפשרה ההיא שעיקרא בטעות והבית תסוב על ציר הר' דוד הנ"ל עושה נפלאו' יצילנו משגיאות אנס"ו נאם הצעיר שמואל עטיאה