אבקת רוכל · חלק קנ״ב סימן א׳

כב על הדין ועל האמת עמדו לפנינו המשכיל כה"ר דוד עכירה וה"ר אפרים בן דודו על הפשרה והחלוקה אשר עשו הדיינים בן הישיש ומעולה כה"ר יוסף עכירה אפטרופוס ה"ר אפרים הנז' ואחיו אשר מינהו אביהם עליהם ועל כל נכסיהם לעשות בהם כרצונו כי אחיו הוא ונשא ונתן ה"ר יוסף אפטרופוס הנז' בנכסי עזבון אחיו והשיא שתי בנותיו האחת עם בנו הר' דוד הנז' והשנית עם בחור אחר ויהי היום ויגדלו הנערים אפרים ואחיו הנ' ותבעו מדודם ה"ר יוסף הנז' נכסי אביהם ויאריכו הדברים לפני דייניהם אשר ביררו להם עד שחלקו ופשרו ביניהם שכל הקרקעות גנות ופרדסים יהיו לחצאין ככתוב וחתו' ביניהם ועתה בא ה"ר דוד בנו של ה"ר יוסף האפטרופוס הנז' שלא נמצא פה עמהם בעת מחלקותם וצעק במרה כי הוא בנה בית חדש והוציא כמו מאה וחמשים פרחים לפניהם ולפני אביו האפטרופוס ואיך יתנו לשנייו הנז' את נכסיו שלא בפניו ואפרים שניו הנז' חזר וטען שדודו ה"ר יוסף הנז' חייב עצמו לסלקו מעליהם שילך ויקח מאביו וה"ר דוד טען שכל מה שעשו הדיינים ומה שנתחייב אביו היה בטעות בחושבם שכל הנמצא היה מאביהם של יתומים שכך היה הקול ביניהם והנה בידו כתב העולה בעש"ג איך כל הקרקעות היו לחצאין בין דודם ובין אביו ה"ר יוסף הנז' אזי שלחנו בעד הדיינים ושאלנו את פיהם ויאמרו שהן אמת שאפרים ואחיו היו טוענים שהכל היה של אביהם וכן היו חושדים גם הן אבל ה"ר יוסף הנז' הביא עדים שהיה של שניהם כי כתב העש"ג הנז' לא היה בידו אלא ביד בנו שהיה בצובא בעת ההיא ואמרנו להם א"כ אפוא למה לקחתם הבית אשר בנה ה"ר דוד מנכסיו ושמתם אותו באמצע ועוד פרדס אחר שהיה מאביו לבדו ויענו ויאמרו לשתי סיבות האחת שהחכם השלם כהר"ר יוסף צייאת שהיה דיין בימים ההם חייב לאפטרופוס ה"ר יוסף הנזכר שיפרע כל מה שנתן יותר מעשר נכסים לשתי בנות אחיו יותר מנדוניתן ועל סיבה שנית שראינו בדעתנו שהיה חייב שבועה ה"ר יוסף הנז' על כל מה שנשאר מנכסי אחיו ולפוטרו מן השבועה וממה שנתן יותר מעישור הנכסים עשינו מה שעשינו ונתרצה ונתפייס ה"ר יוסף הנזכר: