וטרם כל דבר אקדים ואומר כי בפרק גט פשוט אפליגו רבי יוסי ורבי יהודה במי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו ואמר לו אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פ' תן לו שטרו והגיע הזמן ולא נתן דר"י אמר יתן ור"י אמר לא יתן ופירשו בגמ' דר"י סבר אסמכתא קנייא ור"י סבר אסמכת' לא קנייא אסיקנא התם ואין הלכה כר"י ובפ' איזהו כשך אמרינן משמיה דרבא כל דאי לא קני ומשמע דר"ל כל תנאי שאדם מתנה בלשון דאי דהיינו אם יהיה כך אעשה כך לא קני ואם הדבר כן יקשה עלינו שאין לך תנאי שבעולם שאינו אסמכתא שכולם בלשון דאי הם ואם כן כל תנאים שבני אדם מתנים זה עם זה דברים בטלי' הם והיאך אפשר שנהגו כל העולם להתנות תנאים שהם בטלים ולא מיחו בידם חכמים חדשים גם ישנים:
אבקת רוכל · חלק ק״נ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.