שנינו בתוספתא המלוה את חבירו על המשכון ואמר לו אם לא נתתי לך מכאן עד יום פלוני אין לי בידך כלום הגיע הזמן ולא נתן הגיעו משכון בין רע בין יפה ופסקו כן הרמב"ם והרמב"ן והר"ן וסמ"ג ותלמידי הרשב"א אבל מרדכי והגהות בשם מהר"מ ורש"י חולקים וכן דעת הרא"ש והביאו ראיה מדתנייא בהזהב ובהאומנים הנותן ערבון לחבירו וא"ל אם אני חוזר ערבוני מחול לך כו' נתקיימו התנאים ד"ר יהודה רבי יוסי אומר דיו שיקנה כנגד ערבונו ופרש"י לא זה יכפול ולא זה ימחול וגם הביא ראיה מהמשליש שטרו שכתבתי למעלה ומדאיתא באיזהו נשך דרב בר שבא א"ל גבי מהאי חמרא כו' והאי תוספתא אתייא כרבי יוסי אי נמי דהגיעו דקאמר היינו לגבי מלוה אבל לא לגבי לוה:
אבקת רוכל · חלק ק״נ סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
