ואני אומר מאחר שכבר הוכחתי דבנ"ד שפיר יכול לו' החזרתי א"כ יכול לטעון חזרתי ולקחתיו ועוד אני אומר דמה רב גובריה שעשה העופרת דבר שאינו מסויי' כמסויים ולא עוד אלא שעופרת לה"ר אליא לא היה בעולם כמו שטען האפטרופוס והוא עושה את שאינו בעולם כאילו ישנו וכאילו הוא דבר מסויים דעל כרחין לא אמ' הרמב"ם שאם הפקיד אצלו בעדים אינו נאמן לומר חזרתי ולקחתיו ממנו אלא כשהפקיד אצלו הפך ידוע שהוא צריך להחזירו לו בעינו ומשום הכי אינו נאמן אי איכא עידי ראיה אבל אם הפקיד אצלו סחורה כדי למוכרה וליתן לו חליפיה לא שייך בה עידי ראיה ונאמן לומר חזרתי ולקחתי ממנו שכן דרך הסוחרים למכור כשנותנים להם ריוח ובלא אחריות:
אבקת רוכל · חלק קמ״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.