ומה שחזר התובע וטען שאין כאן מיגו כו' שהרי החוב היה לזמן כו' ואינו יכול לומר פרעתי לה הוה ליה לתלות הדבר בחוב לזמן דאפילו לא היה לזמן לא היה נאמן לומר כיון שהוא בשטר ומה שטען עוד ולא היה יכול ג"כ לומר החזרתי שכל העולם עדי ראיה בעת ההיא ולא לקוח הוא בידי שפת יתר שלא בדקדוק הוא דהא לא שייך החזרתי ולא לקוח אלא בחפץ ידוע:
אבקת רוכל · חלק קמ״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.