אבקת רוכל · חלק קמ״ד סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וישיבהו האיש משה ברור אמת הדבר אשר אמרת כי אתה לא ידעת מזה החוב אבל אני גליתי אזניך ואוזן היורש הגדול מאחיו בעת ההוא שהודאתי לכם בסך המעות והשבעתי אתכם לבל תגלוהו כי ימשך מהדבר נזק גדול ותשעים שולטאניש בידי תפשתים להפרע מהם החוב הלז וכשגליתי לכם הענין אמרתם לי ידענו זה אבל יהיה כמו ששים או שבעים שולטאניש לא שמונים ואמרתי לכם אנכי אשבע ואז נתפשרנו אין זר אתנו בכל זאת אחרי כל התנאים קראתי לעדים לכתוב בכל אשר הסכמנו ויען משה ן' מאיור ויאמר כי כן הדבר גלית לי והשבעתני שלא לגלות אבל לא הודאתי שאני ידעתי בהם אבל אמרתי לך בבואך העירה דמשק לשלום נשפטה יחד ע"כ טענות שני האנשים אשר להם הריב ונגשו אל המשפט:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.