אבקת רוכל · חלק י״ד סימן ד׳

ולעניין דברי מר בדין זה אל יאשימני כת"ר אם לא אעתיק כל לשון כ"ת כי אם ראש הלשון וסופו כי אני סומך על ההעתק שביד מר ששלחת לי הוא ביד כ"ת ומה בצע לכפול הדברים הכתובים לפנינו והנה מה שאמר מר ז"ל דודאי פשיטא כי הפורס שלום לחבירו ואומר לו שלום עליך הוי תפלה כמו המקום יפקדינך לשלום כו' וא"כ האי דפי' רש"י על רבי אלעזר דאמר המקום יפקדינך לשלום וידכרינך לשלום דלא לעניין שבת נקט כו' עד כי הארכתי בזה עוד עכ"ל כ"ת לא ידענא ממאי מתמיה מר דאפי' אם תמצי לומר דכדברי כ"ת כן הוא מאחר דמאי דחשד מר מינן לא הוה אלא לגלויי דעתא לא הו"ל לכתוב כדרך מתווכך רק בדרך מגלה דעתו כי אין מוטל עליו להודיע דעתו בין שהדברים ההם נזכרו בדברי המבקש ממנו לגלות דעתו בין שלא נזכרו כי המעיין יבחין אם הם דברים אחרים אם לאו ועוד דלפי האמת יש חילוף בין מה שכתב כ"ת למה שכתבתי כי כת"ר כתבו בדרך ולפי זה אתי נמי שפיר כו' ואני כל בנין הבנת לשון רש"י בניתי עליו לפי דרכי ואפי' אם לא היה חילוף זה אלא מעט מזער היה כדאי לכותבו בלשון חידוש כ"ש שהחילוף זה רב הוא כי לפי דרכי לא נתחוור לומר דמה שאמר רש"י הא לא לעניין שבת נקט היינו משום דפשיטא ליה לרש"י דמותר למבקר החולה בשבת לברכו בשלום כו' כדכתב מר ואע"פי שדחיתי מה שהקשתי על זה מ"מ הקשתי למה איחר רש"י לכתוב זה דלאו לענין שבת נקט לה אחרי שכ"ת זמנין אמר לה כו' עד כך נראה לי לפרש דברי רש"י עכ"ל שם ומה ענין כל דברי ודקדוק אלא לענין פירוש כ"ת שתפסה עיקר והבנת דברי רש"י ואני בורח ממנו ואם נזכר בדברי כ"ת דקאמר זמנין אמר לענין תפלה בלשון ארמי קאמר לא לענין פי' דברי הגמ' כתב מר כן ולא לענין הבנת לשון רש"י כי פירש מר הבנתו בדרך אחרת וא"כ חדוש משמיענו הדוחה אותו פירוש ומפרש דברי רש"י בענין אחר שלא נזכר לענין פירוש הבנת דברי רש"י כלל אף אם נזכר לענין פירוש הגמ' כ"ש אחר שחדשתי אותם דקדוקים שדקדקתי בדברי רש"י המורים באצבע לע"ד על מה שפרשתי דבר חדש הוא בודאי ואם לא נכתב ראוי ליכתב בדרך חידוש: