ומאשר הגדיל עלי כת"ר תרעומ' לקיצור תשובתי ופלפלת עלי שהיה נראה שהייתי רוצה להאריך ולבסוף קצרתי ולכן שפט כ"ת שמסתמא כתבתי והלכתי בדרך ארוכה וקצרה ושלחתי הקצרה והנחתי בידי הארוכה ושכן הוגד לכ"ת שעשיתי בפסק התר עגונא חי האמת איני יודע לדברי' ההם ואיני יודע למה יחשב או יאמן על שום אדם כדבר הזה כי אינו מפועל השכל כי מה בצע שיטרח האדם ויטמנהו ויצפנהו ונמצא טורחו ופועלו ללא תכלית מאפס ותוהו יחשב לו והסיבה שלא הארכתי היא גלוייה ומפורסמת כי כונת כ"ת היתה ברוב ענוותנותו לצוות עלי לגלות דעתי הקצרה בדין ההוא ובמה שכתבתי היה די לתכלית הזה ומלבד כי אין לי פנאי בסבת למוד החברים יצ"ו בבקר ובערב וקביעות למוד לעצמי כי עתותי ורגעי ספורים יום ליום ולילה ללילה ואיני יכול להתעסק בדבר אחר כי אם כמתעגב:
אבקת רוכל · חלק י״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.