וא"כ האי דפריש רש"י על רבי אלעזר דאמר המקום יפקדינך לשלום וידכרינך לשלום דלאו לענין שבת נקט ר"ל שלא היה אומר זה בשבת לבד אלא גם בחול היה אומר כך וכמו שהארכתי גם בזה בפסקי ופשיטא דאתא לאשמועינן דבין לשון הקדש ובין לשון ארמי הכל שוה אצל החולה כדכתב ג"כ כ"ת זה דרך חידוש ואני ג"כ כתבתי גם זה בבירור וז"ל שם ולפי' זה אתי נמי שפיר דאתא לאשמועי' דבלשון הקדש ובלשון תרגום היה מברך לחולה והכונה בין בשבת בין בחול דאי לא אתא לאשמועינן אלא דבשבת היה מברכו כלשון שלום א"כ לא הוה ליה למימ' אלא שהיה אומר לו המקום יפקדינך לשלום ותו לא אלא מדקאמר נמי דזמנין אמר ליה רחמנא ידכרינך לשלמא ש"מ דהאי דוקא אתא לאשמועינן דפעמים היה מברך לחולה בשלום בלשון הקדש ופעמי' בלשון תרגום והכונה דבין בשבת בין בחול היה אומר לפעמים בלשון הקדש ולפעמים בלשון תרגום עכ"ל ההכרחי כי הארכתי עוד בזה שם:
אבקת רוכל · חלק י״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.