וא"כ כיון שודאי שבנא שבכניסתו וביציאתו היה אומר שלום עכ"פ הוא לשון תפלה וכל הפוסקים פסק כמותו ומזה רמז גם רש"י שפי' אדם גדול היה בירושלים ושמו שבנא כדכתבתי גם זה בפסקי ע"ש א"כ יש לנו לומר דגם רש"י אינו חולק על הפוסקים ולא ס"ל כרבי אלעזר דאמר המקום יפקדינך לשלום או ידכרינך לשלום הוא דלא כשבנא אלא כרבי יהודה דאמר השם ירחם עליך ועל כל חולי עמו ישראל כדכתב כ"ת בתחלה אמנם בסוף דחה כ"ת זה דכתב כ"ת דא"כ הו"ל לרבי אלעזר למימר כלשון רבי יהודה המקום ירחם עליך ועוד דכיון דרבי יהודה לא הוה מדכר שלום למה ליה לרבי אלעזר לאדכוריה ליה ע"כ וא"כ כ"ז מורה דר"א דאמר השם יפקדינך לשלו' וידכרינך לשלום הוא לשון תפילה בודאי כדכתב ג"כ כ"ת וא"כ בודאי גם שבנא לשון שלום שהיה אומר בכניסתו וביציאתי הוא ג"כ לשון תפלה על השלום בלשון תפילה על השלום של רבי אלעזר אלא דשבנא היה מפרש שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא לומר על לשון רפואה אסור להתפלל אבל על לשון שלום מותר להתפלל בפניו כיון שזה דרך להתפלל גם על הבריא לומר שלום עליך בפניו כדלעיל:
אבקת רוכל · חלק י״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
