אבקת רוכל · חלק קכ״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה אחר ששמענו טענותיהם נראה לנו שאין לה"ר אהרן הנזכר שום זכות בתביעה הנז' מפני כמה טעמים ראשונה מפני ששטר המשכנתא הנז' אינו יוצא מתחת יד הר' אהרן הנז' כי בזה יש הוכחה גדולה שכשפרע קרעו השטר משכנתא ולא חשש לקרוע השטר מתנה כי מאחר שאין שטר המשכנתא בידו שהוא גוף השטר חוב מה מעלה או מוריד השטר צואה שנית שלא זיכה הנותן למקבל מתנה לאכילת פירות המעות הנז' כי אם לו ולישיבתו ומאחר שהמקבל מתנה נתבקש בישיבה של מעלה שוב אין כאן אכיל' פירות לישיבתו שכבר הישיבה אינה נקראת על שמו כי אם על שם הראש ישיבה המתמנה תחתיו וגם לו לא נתן המעות לאכילת הפירות אלא לו לעצמו בעודו בעולם הזה עם ישיבתו ולא להוריש ליורשיו וכדמוכח שפיר לשון שיאכל הפירות הוא וישיבתו וכן חזר וכתב שנית יתנו המעות הנזכר כו' לו ולישיבתו וחזר וכתב שלישית ושעבד המעות הנז' לאכילת הפירות הוא וישיבתו כנ"ל שכל אלו הלשונות מוכרחים בהדיא שלא נתן אלא לו ולישיבתו ולא להורישם ליורשיו ואפילו לו ולישבתו לא נתן אלא לאכילת פירות בלבד לא גוף המעות ואע"פ שבלשון השני חזר וכתב ויעשה כרצונו אין לפרש ולומר דאינו כרצונו לגמרי אפילו להורישם לבניו שאף ע"פי שבתחלה לא כתב אלא שיאכל הפירות היינו כ"ז שיש תקוה שיבואו אחיותיו אבל אצ"ל אם לא יבואו אחיותיו אם לסבת שימותו שם כו' לא הזכיר אכילת הפירות אלא כ"כ יתנו המעות ביד מורינו הרב לו ולישיבתו מתנה גמורה כו' דמשמע שאם לא יבואו אחיותיו הוא נותן לו גוף המעות עצמם מתנה גמורה ולישיבתו ויעשה כרצונו דמשמע שהם שלו לגמרי ואפי' להורישם לבניו דאיכא למימר דלעולם לא נתן לו ולישיבתו אלא אכילת פירות ומה שחילק בין ביאת אחיותיו לאם לא יבואו היינו לומר שאם יבואו יתנו לכל אחת מחצה ואם לא יבואו אם לסבת שימותו כו' יתנו בידו המעות לו ולישיבתו ויעשה כרצונו כלומר שלא יתבענו שום אחד מיורשיו ומ"מ אין המתנה אלא לאכילת הפירות בלבד כמו שהקדים בתחלת דבריו:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.