אבקת רוכל · חלק קכ״ד סימן א׳

ב מה שעבר בפנינו ביום א' ט"ז לאלול שנת הצור לבריאת עולם למנינינו פה צפת תוב"ב שהיקר ומעולה כה"ר משה ן' סידא היה רוצה ללכת לח"ל ורצה לסדר לנפשו שלא היה יודע מתי יחזור או מה מה' יגזור עליו ואמר בתורת צואה שהמעות שהיה ממושכן לו בהם הבטא"ן של ה"ר יהודה אבואלעפייא כמו שהוא כתוב בארוכה בשטר שיש ביניהם שאחר עבור הששה עשר חדשים רצופים הכתובים בשטר המשכנתא אם ח"ו יפטר בתוך זה הזמן או אחר הזמן ה"ר משה הנז' יתנו מעות המשכנתא להחכם מורינו הרב הגדול ונעלה הנגיד כמהר"ר יעקב בי רב נר"ו שיאכל הפירו' הוא וישיבתו כ"ז שיתארך שלא יבואו שתי אחיותיו שאם יבואו השתי אחיותיו באיזה זמן שיהיה יתנו להם המעות הנז' אבל אם לא תבא אלא אחת לא יתנו לה כי אם חצי מהמעו' והחצי האחר ישאר ביד מורינו הרב הנז' לעשות ממנו כרצונו כנ"ל ואם לא יבואו השתי אחיות הנז' אם לסבת שימותו שם או שישארו לשם יתנו המעות הנזכרים ביד מורינו הרב הנז' לו ולישיבתו ויעשה כרצונו מתנה גמורה אגב ד"א קרקע שיש לו בא"י מתנת בריא מתנת פרהסייא גלוייא ומפורסמת לכל ושעבד הר' משה הנז' המעות הנ' לאכילת הפירות הוא וישיבתו כנ"ל וקנינן מה"ר משה הנז' על כל מאי דכתיב ומפורש לעיל קנין שלם מעכשיו במנא דכשר למקנייה ביה ולזכות ולראיה ביד מורינו הרב הנז' כתבנו וחתמנו שמותינו פה ביום ובחדש ובשנה הנז' והכל שריר ובריר וקיים בפנינו ב"ד ח"מ יתבע הנבון כה"ר אהרן בי רב בן הרב הגדול מורינו הנ"ל זלה"ה את המעולה כה"ר יהודה אבואלעפייא על דבר המעות הנ"ל כי זכה בהם הרב הגדול מורינו הנ"ל וחייב ליתן אותם ליורשיו וה"ר יהודה הנזכר השיב שכבר פרע כל המעות הנז' למורינו הרב הגדול זלה"ה כנזכר: