אבקת רוכל · חלק קכ״ב סימן ג׳

גרסינן בערכין פ"ק ת"ר ישראל שהתנדב מנורה או נר לבה"כ אסור לשנותה לדבר הרשות מדאמ' רבי אסי א"ר יוחנן גוי שהתנדב מנורה או נר לבה"כ עד שלא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה ואמרינן התם למאי אי לדבר הרשות מאי איריא גוי אפי' ישראל נמי אלא לדבר מצוה וטעמא דגוי הוא דפעי אבל ישראל דלא פעי שפיר דמי ע"כ והיינו מנורה או נר דתשמישי מצוה נינהו אך לא תשמישי קדושה דתכשיטי ס"ת דבנ"ד דאינהו כס"ת ואמרינן נמי במס' מגילה בפ' בני העיר בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ומפרנסים בה עניי עירם ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר ובכל זאת כדמסיק התם בד"א כשאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תנתן לחבר עיר נמצא לפ"ז אם ירצו לשנות את הכלים ההם ע"י עילוי לבה"כ ההיא רשאין בני בה"כ ההיא אך אינם מוכרחים לתיתם למקומות אחרים להשתמש בהם למצו' אפי' בלא שינוי הואיל והם זכו בהם מתחלה והפורשים מעליהם ללכת למקומות אחרים להתפלל שם לאו כל כמיניהו לקחת מהם חלקם הואיל ואז היו ממושכנים בהסכמת כולם וקי"ל ב"ח קונה משכון מדכתיב ולך תהיה צדקה וכשחזרו ופדאום בני בה"כ ההיא משלהם יחשב עליהם כאילו הם קנאום והקדישום למקום ההוא ושמם קרוי בזה ואף אם האחרים ג"כ התנדבו על קניית המקום ההוא יש להם שכר בזה ואין להם מקום לחזור ולתבוע מה שהתנדבו להקדש המקום ההוא משום דאמירתם לגבוה כמסירתם להדיוט ובכלים ההם ג"כ לא נשאר להם שום חלק הואיל ובני בה"כ ההיא זכו בהם מתחל' ועד סוף כי אחר שנתמשכנו בהסכמת הכל חזרו ופדאום משלהם בכדי דמיהם מנדבותיהם ודמי מצוותיהם ומשמרותיהם ובזה יחשב עליהם כאילו קנאום והקדישום לעצמם ושמם יקרא עליהם וכתב הרא"ש בפסקיו בפ"ק דב"ב וז"ל ולשנותם לכל מה שירצו פי' ר"ת ז"ל אפילו לדבר הרשות והתיר ליתן מעות הקופה לשומרי העיר לפי שע"ד בני העיר נותנין אותה יש להביא ראיה לדבריו מהא דגרסינן בערכין ישראל שהתנדב מנורה או נר לבה"כ אסור לשנותה כו' עד אר"י ל"ש אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה והטעם לפי שהמתנדב להביא ליד צבור ע"ד צבור הוא מתנדב עכ"ל הא קמן דמילי דצבור כגון נר לבה"כ אין כח בצבור לשנותו אלא לדבר מצוה כ"ז שלא נשתקע שם בעליו ממנו אפי' הוא תשמיש מצוה וכן כתבו התוס' שם ובפ"ק דערכין כתבו וז"ל עד שלא באה ליד הגבאי מותר לשנותה ר"ב ז"ל פי' מותר לשנותה ממש למצוה אחרת כו' עד לישנא לשנותה לא משמע כן כו' עד ופי' לא משמע לשנותה למצוה אחרת דלעיל קאמר מותר לשנותה בין הוא ובין אחר היינו ללוותה כו' עד הילכך נ"ל לומר דללוות' קאמר אבל לשנותה ודאי אסור אי נמי כי לא באה ליד הגבאי אבל ללוותה קאמר ומשבא' ליד הגבאי אסור ללוותה והא דקאמר בפ"ק דב"ב רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי היינו ברשות בני העיר אבל גבאי עצמו אסור ואומר ר"י דהתם רשאין לשנותה שלא לדבר מצוה רק שיהיו לצרכי צבור ויש ליזהר מללות מעות צדקה של העיר משבאה ליד הגבאי ואפילו ברשות הקהל נמי כיון שאין זה צרכי צבור עכ"ל: