והרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות מתנות עניים דצבור יכולי' לשנות הקופה אפי' לשומרי העיר כמ"ש התוס' בפ"ק דב"ב ומה גם עתה שאין לשנות אם מפני השלו' ואם מפני ח"ו שלא ילקו בתי כנסיות ותהיה תקלה לרבים מיד מי שידם תקיפא עלינו בעונותינו הרבים ואמרינן שילהי פרק הניזקין מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום ופרש"י ז"ל שם וז"ל בני חצר הרגילין ליתן ערוב בבית אחד אין משנין את מקומו להניחו בבית אחר מפני דרכי שלום עכ"ל ומשמע התם בגמרא דאפי' היכא שיש קצת טעם לשנות מקום העירוב אפ"ה אין משנין מפני דרכי שלום מדפריך עלה מאי טעמא אילימא משום כבוד והא שיפורא מעיקרא בי רב יהודה ולבסוף בי רבה כו' ופרש"י ז"ל שם וז"ל והא שיפורא של תקיעת ערב שבת דמעיקרא בי רב יהודה שהיה ראש ישיבה דפומבדיתא ולבסוף כשנפטר רב יהודה ומלך רבה נתנוהו בביתו כו' משמע דמניחין העירוב בבית ישן אפי' היכא שיש טענה למערער דאי לא תימא הכי מאי פריך משיפורא והלא היה מנהג להיותו לעולם בבית ראש ישיבה וסברא הוא שהיה מזכה חזן הכנסת לתקוע או משו' דבר אחר כדקאמרי' דמעיקרא בי רב יהודה ולבסוף בי רבה אלא ודאי דפשיטא ליה לתלמודא דהא דתנן מערבין בבית ישן כו' בע"כ איירי דאפילו באים המערערי' מחמת קצת טענה אפ"ה מניחים שם העירוב מפני דרכי שלום וכדמפרש בגמרא משום דאל"כ פשיטא דמניחים שם העירוב כיון שכבר הורגלו ולא היה צריך לתלותו מפני דרכי שלום דכיון דאין טענה לזה יותר מלזה פשיט' דהיכא דקאי ליקום ולכן הוצרך לפרש בגמרא משום חשדא כ"כ מהרי"ק ז"ל בתשובה שרש קי"ג:
אבקת רוכל · חלק קכ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.