אבקת רוכל · חלק קכ״ב סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מעשה שהיה כך היה בעיר דמשק יע"א ק"ק המסתערב אשר שם היה להם בית הכנסת מיוחד וסמוך לה הישמעלים ביד חזקה בנו בית תפלתם ובזה גברה יד אדוננו המלך יר"ה וצוה להחריבם כפי נמוסי דתיהם ולזה נתחלקו להתפלל בבתים מיוחדים זמן מה ובראותם כי נתקלקלה ההנהגה לסבת חילוק המקומות של התפלה הסכימו הכל לקנות להם מקום מיוחד להיות מיוחד לבית הכנסת לכל ולמכור המצוות והמשמרות אשר היו ביד יחידים מהם מימי קדם לפרעון דמי המקום ההוא והסכימו בכך ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ובחבר אשר קבלו עליהם ובזה משכנו בהסכמת כולם כלי הקדש שהיו להם משנים קדמוניות על הדמים שלקחו בהלואה לפרעון קניית המקום ההוא עד שיגבו מהנדבות ודמי המצוות והמשמרות אשר ימכרו ויפדו מהם הכלים ההם ובזה קנו להם בית הכנס' והתפללו בו הכל יחד זמן מה אח"כ נתחדשו שקצת מהם נפרדו מעליהם להתפלל בבתים מיוחדים והנשארים אז בבית הכנסת ההוא השתדלו בפדיון הכלים ההם משלהם כאמור וב"כ וב"כ קצת מיחידי הקהל ההוא שחזרו להתפלל בבתים אחרים קודם שפדו הכלים ההם לסבת קטטות שהיה להם עם קצת מיחידי בה"כ הגדול' ההיא גם כי היו טוענים שצר להם המקום ההוא עם היות שהסכימו מתחלה הכל לבל יחלקו עוד כל ימי עולם למיגדר מילתא עברו ע"כ מפני התרת הרבים ואף אם מתחלה היה כיס אחד לכולם בנדבות ודמי המצוות והמשמרו' עכשיו נתחלקו בזה אמנם נשאר חבר עיר על הכל וענין ההפסדות על הכל בשוה כמספר נפשות ולפי ממון ואחר שהמתפללים בבית הכנסת ההיא משתדלים בפדיון הכלים ההם מדמי מצוותיהם ונדבותיהם ודמי משמרותיה' לזכות בהם במקום ההוא כאשר בתחלה חזרו המתפללים בשאר המקומות לתבוע בב"ד לתת להם חלק בכלים ההם אשר מתחלה היו לכל מיוחדים במקום אחד לעבודת הקדש שם ובני בה"כ ההוא טוענים הואיל ומתחלה ועד סוף הכלים ההם היו מוחזקים בידם במקום אשר קבעו בו תפלתם גם כי אחר אשר נתמשכנו בהסכמת ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ובחבר עיר הם חזרו ופדאום מנדבותיהם ומדמו מצותיהם ומשמרותיהם בכדי שיוויים והותר אין לשאר המקומו' בהם שום חלק דאף אם מתחלה התנדבו דבר מה לדמי המקום ההוא קדמו הדמים לבה"כ ההיא ואמירתם ומסירתם לגבוה היתה וצדקתם עומדת לעד ואין היחידים רשאים לחזור בהם מזה לתבוע הדמים ההם עוד גם כי היו ג"כ ממושכנים בעד קצת הפסד שהפסידו על קצת בתי העיר שהיה המלך רוצה לקחתם וכן ג"כ נתמשכנו על תנאי שהיה על הכל קודם לכן שעלה סך הכל יותר משלש מאות פרחים סולטאניש והוא כמעט יותר מדמי הכלים ההם ולזה טוענים שאין לנפרדים מעליהם בכלים ההם שום חלק ומה גם עתה במה שהקדישו אח"כ והתנדבו בני בית הכנסת ההיא ועוד הרחיבו שתי הכתות בטענותיהם ככל אשר יזמו לעשות ולדבר עד שכלו שפתותיהם מלומר די ואז פסקתי וגזרתי אומר על פי התורה כאשר הורוני מן השמים וזה החלי לעשות:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.