אבקת רוכל · חלק קכ״ב סימן י״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הא קמן דאפילו בעיר אחרת מן הסתם אזלי' בתר אומדנ' ויהבינן לבית הכנסת שהוא רגיל בו וכ"ש אם פירש בפירוש לבית הכנסת פ' שנותנין לה ומה גם עתה שלא היה אז שם בית הכנסת והסכימו הכל לקנות להם בית הכנסת כמו שהם מחוייבים לכוף זה את זה לקנות להם בית הכנסת ומשכנו הכלים שהיו להם מקדמת דנא בבית הכנסת הקדום ע"כ ביותר מכדי דמיהם אף אם יחזרו אח"כ ולאו כל כמינייהו גם כי אנשי בית הכנסת זו פדו אותם משלהם אם על דמי בית הכנסת ואם על הפסד הבתים שגזר אדונינו המלך יר"ה לקחתם ושלחו שלוחים לבטל הגזרה משער המלך והוציאו בזה מעות על הכלים ההם וחזרו ופדאום משלהם עד כדי דמיהם והותר וגם כל הקהל יחד התפללו בה אח"כ קודם שנפרדו קצת יחידים מהם להתפלל במקומות נפרדים כאמו' והוקדש' ע"ש הכל נמצא בזה כי פסק זכות בקצת המפורשים מן הרבים מעל הכלי' ההם ונתרוקנה רשות לבני בית הכנסת ההיא הפודים אותה להיות נקראים על שמם בפירוש ואין לאחרים בהם שום חלק כלל והסך שפרעו על הכלים ההם הוא מאתיים ושלושים פרחים זהב סולטאניס כמו שנתברר לפני וכתוב בפנקס הסופר אחד אל אחד למצוא חשבון ואף אם משכנו על הפסד הבתים הבית הכנסת ההיא הם לא סמכו כי אם על משכונות הכלים ההם שהיו ממושכני' בידם קודם לכן יען כי בית הכנסת זו דינה כבית הכנסת של כרכי' לפירוש א' של התוס' ואין מקום למוכרה כלל אף אם נתמשכנ' בחבר עיר וכ"ש שהכל חייבים בבית הכנסת עירם גם כי נתעכבו המשכונות ההם על סך חמשה ושבעים פרחים זהב אחרי שחייבים כל הקהל הסך ההוא ולכן אין לנפרדים מעליהם להתפלל במקום אחר שום חלק בכלים ההם וגדולה מזאת כתב הרא"ם ז"ל בתשובותיו בסי' נ"ג שאפי' בלא פדיון הכלים ההם ישארו ביד מי שנכנס בבית הכנס' שקנו והקדישו ורוב הקהל מתפללים שם ויש שם רוב דעות וסמך בזה על אומדנא דדעתא והאריך בראיות ככתוב שם בתשובה הנז' ויען כי הערעור בזה הוא חס ושלום תקלה על בתי כנסיו' החדשות אשר פה דמשק יע"א ויש לחוש לדורות אחרינו שמא גם הם יערערו ע"כ כי לא ידעו תוכן הדברים כיצד היו לכן הארכתי בפסק דין זה בתוכחות נכוחות אף אם לא היה צריך כי על המפורסמות אין צריך להביא ראיה ומה שהוצרכתי להאריך בזה הוא כדי לסתום פי הבאים אחרי כן מלומר הורוני מהיכן דנתוני: ומעתה הבאים אחריהן בהמות ירעו ואני קושר במסורת הברית וגוזר בחומרת התורה ומשלח את הנח"ש אשר אין לו לחש במי שיערער על הדבר הזה עוד כל ימי עולם ובזה יבא כל אחד על מקומו בשלום נאם הצעיר בעיר הדובר עד הלום ולאהבת התורה דבק מאח יוסף בן לא"א אברהם ן' צייאת זלה"ה
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.